תת-תרבות הריאליטי סביר להניח שעדיין לא אמרה את דברה. ייתכן מאוד, שבשנה הבאה או אפילו לפני כן, אנחנו נפגוש בדברים אפילו גרועים יותר ממה שקורה כיום. הערוצים המסחריים, הן הללו ברדיו, והן הללו בטלוויזיה, אינם ערוצי תרבות, ואינם תומכים בשום דבר ששואף להיות מקורי, יצירתי, או איכותי. על כן ממילא ערוצי תקשורת אלו לא יבשרו על שינוי חיובי, ולא מהם תבוא הישועה.
לעומת זאת, רשות השידור, ערוץ 1, רשת ב', רשת ג', ו 88FM יכולים לעשות שינוי. אני לא כולל את רשת א' וקול המוסיקה שממילא אינם מבוססים על רייטינג וריאליטי. ערוצים אלו השפעתם שולית למרבה הצער, למרות שחשיבותם קיימת הרי שהפער ביניהם לבין המסה הקריטית שנמשכת לתת-הרמה של הערוצים המסחריים הוא עמוק מכדי שניתן יהיה לגשר עליו, ולהפוך אותם למשפיעים.
ישנם כבר קולות רבים הקוראים לשינוי. מאות יוצרים ואמנים שפרנסתם נפגעה כבר מפגינים. האמנים הללו למרבה הצער אימצו סלוגן של אנטי קפיטליזם שמראה שיש כאן כוונות פוליטיות, ולכן אין לתלות במאבקם תקווה רבה. אבל, 2500 איש הפגינו בעת הגמר של "האח הגדול", והתקווה היא שאין רצונות פוליטיים מאחוריהם. רשות השידור שמזה שנים ארוכות מפסידה לערוצים המסחריים, ואני כותב מפסידה במרכאות כפולות, אבל במדדים הלא נכונים.
המדדים שמודדים אנשי רשות השידור הם מדדי פופולריות, משום מה, ההשראה של עידן הרייטינג פושה גם ברשות השידור. אבל ההפסד האמיתי שלהם הוא באיכות. אין שום סיבה לרשות שידור מכספי מיסים אם הנ"ל איננה מייצרת דברים שתורמים לחברה. ובמשך שנים ארוכות רשות השידור תורמת פחות או יותר שום כלום. התסריט ההגיוני הוא שאנשי רשות השידור ישנו פאזה, יעשו סוויץ, ויקחו את האתגר הזה שהוצב לפניהם בידיים בטוחות.
יביאו מוחות חדשים שיתכננו תוכניות טובות יותר, סדר יום איכותי, הן ברדיו והן בטלוויזיה, מבלי שהאיכות תפגום באקטואליות והחיוניות של השידורים. בשביל זה בדיוק יש רשות שידור. למרבה הצער, נכון לעכשיו רשות השידור עדיין לא עושה דבר. אבל בתסריט אופטימלי, אנשי רשות השידור יקחו לתשומת ליבם, וישפרו את מה שצריך ויחזירו את התרבות והאמנות למסלול איכותי חליפי למה שקורה בערוצים המסחריים.