Peter Brötzmann נולד בשנת 1941 בגרמניה, וגדל לתוך האווירה המורכבת של גרמניה שלאחר המלחמה. רבים מבני דורו חשו במידה רבה כלימה על מה שעשו בני עמם במלחמה, דור צעיר שנאלץ לקחת על כתפיו אחריות פוליטית וחברתית רבה לאור קריסה של הדורות שלפניהם. ההרכב המקצועני הראשון שלו, כלל אוסף של נגנים מקומיים, כולם בני הדור שלאחר המלחמה, ומשני צידה של חומת ברלין: מזרח גרמנים לצד מערב גרמנים.
ברוצמן הוציא את שני האלבומים הראשונים שלו בלייבל פרטי, Bro, בשקט ובצנעה, For Adolphe Sax לא זכה להכרה מיוחדת, אבל האלבום השני בשנת 1968, Machine Gun, זכה להכרה מיידית בקרב מוזיקאים בעולם הג'אז החופשי, והלייבל FMP, הוציא אותו בהוצאה מסודרת במסגרת הקטלוג שלו. מאחר והיה מדובר בלייבל מרכזי, שהוציא מוזיקה של אמנים כאלכס פון שליבנבך, Cecil Taylor, ואחרים, ברוצמן, וחברו הקרוב Peter Kowald, הפכו להיות בני בית בעולם הג'אז החופשי, שבאותו הזמן היה מעין כור היתוך כלל עולמי למוזיקה נסיונית ואוואנגרד.
ברוצמן היה עדיין בשלבים של עיצוב עצמי של נגינת הסקסופון שלו, והן של כתיבת המוזיקה שלו, והראש הפתוח עליו שמר היה לחלק ממה שמרכיב את הטווח הרחב של ההשפעות שלו, מאז ועד היום. מסידני בשה, ועד שטוקהאוזן, בורצמן וחבריו היו סקרנים לגבי אלמנטים שמנסים לשבור מוסכמות קודמות, כל מה שיכול היה לפרק קיבעונות ולצאת לדרך חדשה. שנה לאחר מכן, החל להקליט בלייבל ראשוני של Manfred Eicher, מקימו של ECM.
אייכר, גם הוא בן לאותו הדור בגרמניה, גם הוא ביקש ליצור משהו חדש, לשבור את המוסכמות הישנות. עם ברוצמן שיתפו פעולה באלבום Nipples הנגנים Evan Parker, סקספוניסט פרי ג'אז בריטי בן לאותו דור, הבאסיסט ההולנדי Han Benink, והבלגי Fred Van Hove, הגרמני Buschi Niebergall , והגיטריסט הבריטי Derek Bailey, כולם פחות או יותר בני אותו הדור, מאירופה ההרוסה שלאחר מלחמת העולם השנייה. הרכבים של מוזיקאים אלו חיפשו ליצור צליל חדש לחלוטין, ולשוחח מוזיקלית עם נגנים שמחפשים את אותה חדשנות, מעבר לים ובכל מקום.
האלחבומים הבאים More Nipples ו Fuck De Boere היוו המשך לאותו הקו. הפילוסופיה הזאת תוביל במשך השנים לשילובים מוזיקליים מרתקים שמטיב הרצון לפרוץ דרך לא תמיד זכו להכרה רחבה. אולי זה חלק מהסיבה שמנפרד אייכר ישתמש בלייבל חדש, ECM, שבו יחפש מוזיקאים המבקשים לשבור מוסכמות, אך בהקשר פחות ראדיקלי, מה שייהפוך את הלייבל שלו ללייבל המשלב חדשנות עם איכות ופופולריות במינון מאוזן יותר.
לאחר הפתיחה הסוערת של ברוצמן בסצנה החופשית, יחד עם בנינק והוב השלושה יצאו במופעים לג'אז חופשי מודרני. Schwarzwaldfahrt בשנת 1977 החזיר את ברוצמן לאולפני ההקלטות, וברוצמן המשיך להוציא אלבום כמעט מידי שנה בשנים הקרובות לאחר מכן. שנות השמונים היו פתח להרחבה של ההכרה של ברוצמן בעולם, והוא החל בשיתופי פעולה רבים עם אמני ג'אז חופשי אמריקאים.
פרט לאלבום הקלאסי שלו Machine Gun משנת 1968, ו- Nipples משנת 1970, Schwarzwaldfahrt משנת 1977, שהם האלבומים החשובים ביותר להבנת העבודה שלו, עיקר העבודה החשובה של ברוצמן במסגרת אלבומים היתה בשיתופי פעולה עם אמנים שונים. במסגרת של הופעות חיות, שהיא המסגרת הטובה יותר לסגנון מוזיקה זה, ברוצמן וחבריו לסצנת הג'אז החופשי המודרני וג'אז פסקולי הסרטים יצרו שלל אלמנטים חדשיים בהופעה שמשלבים רעיונות מהג'אז עם עולם המוזיקה הקלאסית המודרנית.
ברוצמן ממשיך להופיע גם בימינו, ויופיע השבוע במועדון לבונטין-7 בתל אביב!