ביי ביי ג'אז

מי שעוקב אחרי הבלוג שלי בטח שם לב לכך שאני כבר זמן מה לא כותב על ג'אז. כן, אני ממעט ללכת להופעות, וכשאני הולך גם אז אני לא כותב. הסיבה לכך אינה מהסוג של נמאס לי ממוזיקת ג'אז אלא מסיבה של משהו שרציתי לכתוב עליו בעבר, כתבתי את רוב הדברים שרציתי, ואם אני ארצה להוסיף משהו אני עשוי להוסיף, אבל בעיקר העניין של ביקורת הופעות ג'אז, בעיני זו תקופה שהסתיימה.

אני די חדש בענייני הג'אז, לפחות באופן אינטנסיבי, משהו כמו 5 שנים. ובשנים האחרונות מאז שיש לי בלוג וקצת לפני זה בתקופה קצרה שהייתי אחראי בפורום ג'אז ובלוז של תפוז לא מיעטתי לכתוב על ג'אז,בשנתיים וחצי האחרונות התחלתי לכתוב באופן יותר אנטנסיבי על מופעי ג'אז, ובשנה האחרונה התמקדתי בלכתוב על מופעי ג'אז אך בדגש על מופעי ג'אז ישראלים. לשמחתי הרבה ולמזלי הרב, בתקופה הזאת הייתה עדנה לג'אז בישראל. היו מופעים רבים, נפתחו מקומות בילוי שמקדישים את עצמם בין השאר ללא מעט ג'אז, ואמנים ישראלים עשו חיל בחו"ל.

לכן זה היה מאוד מהנה לכתוב על הנושא הזה, ולהשלים בו דברים שלדעתי היו חסרים, בעיקר ביקורות הופעות. יש מעט מאוד בישראל שכותבים ביקורות על הופעות ובפרט הופעות ג'אז! ודווקא כשהברזל היה חם, כשפתאום ראו שיש סצנה ושישראלים יכולים לנגן עם אמנים בינלאומיים כשווים מול שווים, דווקא אז חבל שמעט מאוד מבכירי העיתונאים עסקו בכך. הם השאירו את זה לבלוגרים!

זו הייתה תקופה נפלאה בשבילי, הלכתי למופעים, ראיתי מקרוב אמנים, חלקם מוכשרים וחלקם פחות, מנגנים מוזיקה שאני אוהב, כתבתי וראיינתי ועשיתי כל מה שיכולתי בשביל לבטא את האמת שלי. כמובן, נתקלתי מספר פעמים בכל מיני טיפוסים, כמו בכל דבר, אבל המשכתי בשלי לכל אורך הדרך.

אמני מפתח שחזרו מחו"ל והשתקעו מחדש בארץ, הצלחה של אחרים בניו-יורק, פסטיבל הג'אז של אילת שהתאושש אחרי כמה שנים פחות טובות, ובשנתיים האחרונות היו מצויינות, סדרות ג'אז מרתקות, ועוד, ולמזלי נכחתי בלא מעט אירועי ג'אז מסוגים שונים, מהופעה נידחת במועדון לא מוכר, ועד למופעים במועדונים מודרנים, מתוחכמים ומסודרים, בזמן טוב לטעמי.

לי נראה שכשאני התחלתי לעקוב אחרי הג'אז הישראלי באופן אינטנסיבי, בערך בין אמצע לסוף שנת 2006, והתחלתי לכתוב ביקורות בתחילת 2007, וכתבתי במשך שנתיים, ולהערכתי זו היתה בדיוק תקופת השיא, שבעצם קו העלייה נמשך עד להופעות האחרונות שראיתי בסוף 2008, ואחרי זה אני ממעט ללכת אז אני פחות מודע למצב, באל אני מניח שזה פחות או יותר אותו הדבר.

אם הייתי עושה את השנתיים הללו בתקופה אחרת, נניח בשנים 2000-2005 אני בספק אם הייתי נהנה כמו שנהניתי בשנתיים וחצי שבין אמצע 2006 ועד סוף 2008. ואם הייתי מתחיל היום אני גם בספק, לא בטוח שהשיא הזה יימשך לאורך זמן, הלוואי, אבל מי יודע. לכן אני אומר שהייתי בר-מזל!

אז עכשיו אני נכנס לתקופה חדשה. כרגע, בוער לי לעשות ביקורות רדיו, בעיקר בגלל שהרדיו סובל מקיפאון בישראל לדעתי, ולדעתי זה אתגר בשבילי לכתוב על דבר כזה אחרי שהתרגלתי לכתוב בתוך מעין "תור זהב" קטן של הג'אז בישראל, סצנה שבמשך שנתיים וחצי שאני עוקב אחריה כל הזמן התפתחה וגדלה וכל הזמן, עוד אמנים הופיעו, צעירים קיבלו הזדמנות, הגיעו עוד ועוד הרכבים ישראלים שמצויים בחו"ל לביקורים, הסצנה בפירוש גדלה בכל התקופה הזאת, אם מישהו יילך וימדוד אני משוכנע שימצא שכך היה.

אז מה, עכשיו אני לא אשמע יותר ג'אז? 🙂 ממש לא. אני כן אלך להופעות מידי פעם בתדירות מסויימת, אני מאמין. יש לי מנוי שאפילו נשארה בו הופעה אחת. ומעבר לכך, יש כל כך הרבה דיסקים של ג'אז שלא שמעתי מספיק, שאני בספק אם יעבור לי שבוע בלי ג'אז וברוב המקרים אני אשמע מידי יום בנסיעה באוטו.

אני סבור שהיתה קצת התרופפות בשנה האחרונה, שלא באה לידי ביטוי בירידה באיכות, אלא בעיקר עלייה בדברים גרועים אחרים שזה לא המקום לפרט אותם, ויכול להיות שאני טועה, אני מקווה שאני טועה, ושיהיה המשך איכותי לג'אז הישראלי, ואני מקווה שיהיו אנשים אחרים שיכתבו על מופעי ג'אז בישראל בבלוגים, כמו גם שבעיתונות הגדולה יתעוררו ויבינו שצריך לסקראת הג'אז בישראל קצת יותר לעומק וקצת יותר לרוחב, משום שיש כישרון מקומי לא מבוטל. מי שלא מאמין, שיילך להופעות ויבדוק בעצמו!

3 תגובות בנושא “ביי ביי ג'אז”

  1. אני מסכימה איתך שבשנתיים-שלוש האחרונות הייתה התעוררות מרשימה מאוד בתחום הג'ז בארץ, והופעות הן חלק מרגש מאוד מהעניין. אבל אני גם מבינה את השובע היחסי שהגעת אליו. וזה בסדר. אני מאמינה שכשממצים משהו צריך לעבור הלאה, לעשות דברים מרגשים אחרים. וכמו שאני מכירה אותך – לא תפסיק ללכת להופעות ולא תפסיק לשמוע ג'ז. בטח רק תוריד הילוך, וזה כנראה מה שנכון בשבילך עכשיו.

    אני שמחה שאתה ממשיך עם ביקורת רדיו. מקווה שזה יעזור לדחוף את הרדיו קדימה ושתמשיך להעשיר אותנו בידע שלך וליהנות ממה שאתה עושה.

  2. תודה! הלוואי שאני אהנה לכתוב על הרדיו כמו שנהניתי לכתוב על הג'אז בישראל!!! ותודה אישית לך גנגי שחשפת אותי למגוון הופעות מרתקות באמצעות ההמלצות בפורום בתפוז!!!

להגיב על לוחות לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *