מופע הבכורה של גלעד אברו כמוביל הרכב כלל מצידו נגינה על באס חשמלי לצד הבאס הרגיל. תוספת הבאס החשמלי הוסיפה סולואים נוספים, אך הסיבה שאני העדפתי דווקא את הקטעים עם הבאס האקוסטי, היא בעיקר שבקטעים החשמליים הטריו הציג מלבד אמיר ברסלר המתופף המצויין, את ניתאי הרשקוביץ המוכשר על אורגן חשמלי.
ואם הולכים לפי הספר, הרכב שכזה בדרך כלל מתחיל מצליל של סול-ג'אז או פיוז'ן, והטריו של אברו שמגיע מההארד-בופ, רצה באיזשהו מקום לדלג על השלב הזה, לפחות לי כך זה היה נראה כי לא מצאתי השפעות כאלו, ולעבור מהבסיס ההארד בופי ישירות לחומר מקורי עם הכלים הללו, כלומר זה היה נשמע כמו שימוש בלקסיקון ההארדבופי האקוסטי לכלים מעט שונים באופיים.
לאברו יש מגוון סולואים וחומר כתוב מעניין, שלי היה חסר בעיקר עיבודים יותר מפורטים, כי לי היה נראה שלאברו יש פוטנציאל רב בהרכב הזה עם שני נגנים מוכשים כאלו לצידו וזה עניין של הזמן והעבודה שהם יעשו לפתח את זה. הרשקוביץ היה חד, וברסלר כבר כתבתי עליו בעבר ועל הכישרון שלו, היה נחוש מאוד בביצוע הסולואים שלו, ובאופן כללי נראה לי שאברו צריך לעבוד חזק על עיבודים יותר מדוייקים, בשביל שהמופע ינסוק מג'אם סשון על חומר מקורי למופע שבו יש אתגר של מבניות שאפשר לשחזר אותה ולפתח אותה.
עם ההרכב התארח הסקסופוניסט חגי אמיר, שפתח את המופע עם סולו יפהפה מושפע ממוזיקה יהודית, ולקראת הסיום סיים עם בלדת ג'אז בלוזית, כאשר הסולואים שלו ושל הרשקוביץ הפסנתרן היו מלאי השראה. אברו עצמו הציג סולו אחד מלא עוצמה ועוד מספר סולואים טובים, ואין תימה שהארבעה הללו מוכשרים טכנית ויודעים היטב את העבודה, ומכאן הרגעים הטובים שהיו במופע.
המופע של תמר אייזנמן הציג את נגנית הגיטרה אייזנמן, מוכשרת מאוד. חוש קצב מצויין, העבודה שלה ביד ימין מצויינת, ויותר מכל, אין גיטריסט או גיטריסטית בארץ שראיתי שיכולים לנגן וגם לשיר תוך כדי ברמה כזאת. היא שרה מצויינת וכותבת מצויין. שאר ההרכב נופל בהרבה מבחינה טכנית, אמנם גל דהן הסקסופוניסט ואביב כהן המתופף הפגינו כישורים בפני עצמם, אבל תמר אייזנמן היא באמת דמות יוצא דופן.
למרות שהמופע היה על משבצת של ריקודים, בדומה למופע של האחים רמירז אתמול על אותה המשבצת, זה לא היה מוזיקה סוערת במיוחד לריקודים. הפרשנות של הבאסיסט מיקי ורשאי לא היתה של גרוב יוצא דופן, אלא ליווי לכאריזמה הבימתית של אייזנמן, והוא נשמע מעט מאופק, אם כי מאוד יכול להיות שיש לו יכולות טובות יותר שפשוט האיפוק הזה מנע ממנו להפגין אותם. מעין מילוא בטרומבון עשה עבודת גיבוי לאחרים, וכמו השאר התגמד לנוכח העוצמה והכריזמה של אייזנמן.
מי שכן הרשים אותי לפרקים היה בעיקר המתופף אביב כהן שדחף את חבריו קדימה בעבודה טובה ויציבה. המופע גם לא היה ג'אזי במיוחד, יצא לי לראות קטעים ביוטיוב של גל דהן הסקסופוניסט שבהם היה יותר ג'אז, אבל במופע הזה לא הצלחתי לשמוע, ואייזנמן עצמה בדברים שסיפרה בקטעי המעבר, נראה היה שזה רחוק מלהיות הכיוון שלה.
המופע היה סביר, בקנה מידה של ג'אז, לאייזנמן יש פוטנציאל אדיר בתחום הרוק, אולי מעט יותר מידי מוכשרת טכנית, וככותבת בשביל להוציא שלאגרים גדולים ברוק/פופ הישראלי נכון לעכשיו, משום שבימינו מי שרוצה להצליח בגדול צריך לשכוח הרבה מהכישרון שלו ופשוט לקלוע לקהל רחב ונמוך ככל האפשר! אני בכל אופן הפכתי לחובב של המוזיקה שלה!
ציונים:
גלעד אברו טריו מארח את חגי אמיר: 7/10
תמר אייזנמן: 7/10