מר לוויתן

מידי שנה נערכת תחרות אתגר RPM. הרעיון של התחרות הוא שכל מיני הרכבים ומוזיקאים שולחים אלבום אותו הקליטו במהלך פברואר 2009, והכלל הוא שצריך לעבוד על האלבום רק בפברואר ולהשלים אותו באותו החודש. אחד מהרבים שנענו לאתגר הוא איש הספונטוביט, Walter Tore שעוסק במוזיקה במשך שנים ארוכות. יש לו הרכב, והוא גם מופיע כוואן מן בנד, תזמורת של איש אחד.

במהלך חייו הוא ניגן הן באמריקה והן מספר שנים באירופה. וולטר טור גם משלב את המוזיקה בעבודה עם ילדים, מתברר שדרך המוזיקה, ילדים שיש להם מוגבלויות ובעיות אחרות מצליחים לבטא את עצמם טוב יותר, כולל אוטיסטים. להמשיך לקרוא ספונטוביט!

בועז כהן כתב בבלוגו רעש, לרגל 15 שנים למותו של קורט קוביין. כתבה מומלצת ומאלפת למדי שכייף לקרוא אותה אפילו כמה פעמים. הדבר העלה בי זכרונות מהיום שזה קרה. באותו הזמן למדתי במכינה, זאת היתה תקופה שלא היה אינטרנט, ובעצם כל החדשות היו בעיתון, או ברדיו. ובעצם, הרי עיתון תמי מביא את החדשות של יום האתמול, אז מי שבאמת רצה להיות מעודכן יכל רק באמצעות רדיו.

זה היה הבוקר שלמחרת כשנודע על מותו של קוביין, ונסענו באוטובוס למכינה. בין השאר היו באוטובוס קבוצה קטנה של פריקים של רוק כבד, כאלו שאני מתאר לעצמי שבחדר שלהם יש בגדי עור ושלשלאות, והעור שלהם עמוס קעקועים, גדולים ומפחידים שההימור שלי הוא שכיום הם נוסעים על הארלי דייוידסון. אז כשהם שמעו על מותו של קוביין, הם היו די בהלם, כי כאמור, לפני עידן האינטרנט אנשים היו מחכים לחדשות בשביל לדעת מה קורה. להמשיך לקרוא כדאי או לא כדאי להכנס לנירוונה? קורט קוביין!

מי שעוקב אחרי הבלוג שלי בטח שם לב לכך שאני כבר זמן מה לא כותב על ג'אז. כן, אני ממעט ללכת להופעות, וכשאני הולך גם אז אני לא כותב. הסיבה לכך אינה מהסוג של נמאס לי ממוזיקת ג'אז אלא מסיבה של משהו שרציתי לכתוב עליו בעבר, כתבתי את רוב הדברים שרציתי, ואם אני ארצה להוסיף משהו אני עשוי להוסיף, אבל בעיקר העניין של ביקורת הופעות ג'אז, בעיני זו תקופה שהסתיימה.

אני די חדש בענייני הג'אז, לפחות באופן אינטנסיבי, משהו כמו 5 שנים. ובשנים האחרונות מאז שיש לי בלוג וקצת לפני זה בתקופה קצרה שהייתי אחראי בפורום ג'אז ובלוז של תפוז לא מיעטתי לכתוב על ג'אז,בשנתיים וחצי האחרונות התחלתי לכתוב באופן יותר אנטנסיבי על מופעי ג'אז, ובשנה האחרונה התמקדתי בלכתוב על מופעי ג'אז אך בדגש על מופעי ג'אז ישראלים. לשמחתי הרבה ולמזלי הרב, בתקופה הזאת הייתה עדנה לג'אז בישראל. היו מופעים רבים, נפתחו מקומות בילוי שמקדישים את עצמם בין השאר ללא מעט ג'אז, ואמנים ישראלים עשו חיל בחו"ל. להמשיך לקרוא ביי ביי ג'אז

התוכנית של רועי רון יש בה מוזיקה מעניינת. אני לא מכיר את הדברים הספציפיים, אבל רואים שיש כאן אופי ועומק, שהושקעה מחשבה רבה בהכנת המסגרת של התוכנית. ומצד שני, יש מיעוט רב של הסברים, לטעמי, כלומר, רון מדבר מעט מאוד, נותן למוזיקה לדבר לעיתים ישנם מספר שירים ברצף מבלי שיש ביניהם איזושהי מילה או נתון כלשהו, פיקנטריה או כל דבר אחר.

בימינו, דווקא לטעמי זה מאוד חיוני והכרחי לקבל מידע ורקע על הדברים. אני אסביר למה. ישנם שלושה מצבים, בכל תחום, שאליהם אני אתייחס, המצב הראשון הוא תחום תרבותי מסויים אליו יש מעט מאוד גישה וחשיפה במקום מסויים. הדבר השני, זהו תחום שבו יש חשיפה סבירה, לא יותר מידי ולא מעט מידי. הסוג השלישי הוא כשיש אובר-חשיפה. להמשיך לקרוא ביקורת רדיו, רועי רון מסיבת תה, רדיו הר הצופים 15.3.09

לתחנה זו, המשדרת באיזור ירושלים, ככל הנראה, יש בלוג בינלאומי בלועזית,יש פורום עברי, יש לוח שידורים מדוייק ומעודכן, יש מייספייס, יש לינק יציב וחזק להאזנה אונליין, ויש אפילו ארכיון פודקאסטים. בכל מה שקשור לאינטרנט, התחנה הזאת בטופ, בקלות אפשר לומר שהיא התחנה הכי מתוקתקת באינטרנט, ללא תחרות. 

הרבה שאלות צריכות להשאל לגבי רדיו ישראלי, ובעיקר לגבי טיפוח דור ההמשך. די ברור, שמגלגל"צ לא יצאו שדרים גדולים. בגלי צה"ל, בתחום התוכניות שעוסקות במוזיקה, השדרים הם כבר כאלו שמגיעים מעובדים, ושם עושים להם ליטוש נוסף. כנ"ל לגבי רשת ב', רשת ג' וכדומה. 88 אפ.אם במידה מסויימת היא ביניים, היא כבר לא ממש רדיו חופשי שבו השדרים גדלים ומטופחים ובונים את התוכניות שלהם מצד אחד, ומצד שני משדרים כלל ארצית מול האתגרים הללו. להמשיך לקרוא ביקורת רדיו: 106FM רדיו הר הצופים, גל כדן, מוזיקת עולם 15.3.09