חוסר זהות אבודה: תגובה לניב הדס

הסאגה מסביב ל88FM נמשכת,מבין הכתבות הרבות, רובן בעד המאבק נגד חיסול התוכן ב-88FM, מצאתי לנכון להגיב לזו הכתבה המתנגדת למאבק, זו של עורך וואלה, ניב הדס. בקצרה על הרקע עד כה, לפני חודשיים החל מאבק נגד ביטול הבלוז ב-88FM. יובל גנור, המנהל החדש של התחנה החליט לבטל את תוכניות הבלוז. מאז החלפתי מכתבים שבעתיד אפרסם אותם ברבים עם גנור, ובהם גנור הציג מספר עמדות. תחילה, טען שיש בלוז בתחנה, וזו היתה הטענה הבסיסית שלו, לאחר מכן הוסיף לטענה הזאת טענה שבלוז אינו צריך לקבל תוכנית קבועה ב-88FM.

ובכל מקרה מטענותיו שהוכחו כלא נכונות,  והתפתלויותיו ומשיכת הזמן אני מסיק, שהוא מתכונן לעמוד על שלו. אני חושב שיש כאן מחטף ציבורי, מחטף של תחנת רדיו ציבורית, השייכת לכלל, תחנה שמשדרת בלוז, ג'אז ואלטרנטיבי, והפיכתה לתחנה של מוזיקה שמשדרת דאנס שנות השמונים. הפיכתה מתחנה המיועדת לציבור של שוחרי מוזיקה, לתחנה המיועדת לציבור אחר במדינת ישראל. להמשיך לקרוא חוסר זהות אבודה: תגובה לניב הדס

סיכום הבלוג 2008

שנת 2008 הייתה שנה עמוסה לעייפה במוזיקה. זו גם השנה שבה התחלתי להגדיר את עצמי לא רק כחובב בלוז אלא גם כחובב ג'אז. בנוסף, ההתענינות שלי בסצנות מוזיקה ישראליות גדלה, ג'אז ישראלי, מוזיקת פולק ישראלית, מוזיקת אינדי ישראלית, ובמוזיקה הפופולרית הישראלית בעיקר הללו שמכניסים מוטיביים יהודים מסורתיים למוזיקה ומשלבים את זה לזרם המרכזי, כל הללו היו זרמים שקורים במוזיקה הישראלית שעניינו אותי בשנת 2008.

מבחינה עולמית התעניינתי בבלוז ובג'אז, וזה די רגיל. מבחינת התוכן של הבלוג שלי, הבלוג עבר בתחילת השנה מתוכן בינלאומי בעיקרו לתוכן שקשור בישראל. היום הבלוג הוא ישראלי, דבר שהקטין את כמות הכניסות לבלוג שלי בערך ב-50% אבל הפך את הבלוג ליותר רלוונטי למקום ולזמן שבהם אני נמצא. זמן הסיכומים הגיע. להמשיך לקרוא סיכום הבלוג 2008

ראיון עם ז'אק סאני

ז'אק סאני נחשב, שנים רבות, ל-"שגריר" הג'אז של ניו-אורלינס בישראל. על ראיון איתו חשבתי  כבר לפני זמן רב, וכעת הוא יצא אל הפועל. סאני מכיר היטב את כל מה שקשור בג'אז של ניו-אורלינס, ולמעשה בראשית ההיסטוריה של הג'אז.

הצטרף אלינו מנהיג ההרכב Good Time Jazz, המתופף רמי האן, חבר אישי ו-"קולגה" של סאני. גם הוא בקיא היטב בנושאים הללו. ראשית השיחה הייתה אודות הרקע של סאני, הדרך שבה הגיע לג'אז, ועד להגעתו לארץ, ונגינתו במשך השנים ועד היום בסגנון ניו אורלינס.

תומר: ז'אק, איך הגעת לג'אז וניו אורלינס דווקא, בתוך הג'אז?
ז'אק: גרנו בכפר באלג'יריה, 15 קילומטר מעיר הבירה, ובגיל 15 שמעתי בפעם הראשונה  את בני גודמן. נדלקתי על זה ואמרתי לעצמי "את זה, אני רוצה לנגן". הדבר הבא היה שרציתי לקנות קלרינט, אבל לא היה לנו כסף, אימא שלי אמרה שרק אחרי שאני אתחיל לעבוד אוכל לקנות קלרינט. באמת כך היה, בגיל 18, אחרי שעבדתי והרווחתי קצת, רק אז רכשתי קלרינט. הכלי שרכשתי היה גרוע למדי, וכבר בהתחלה נזקק לתיקונים,  אותם ביצעתי בעצמי. להמשיך לקרוא ראיון עם ז'אק סאני

רשות השידור, הנה ההזדמנות שלכם

תת-תרבות הריאליטי סביר להניח שעדיין לא אמרה את דברה. ייתכן מאוד, שבשנה הבאה או אפילו לפני כן, אנחנו נפגוש בדברים אפילו גרועים יותר ממה שקורה כיום. הערוצים המסחריים, הן הללו ברדיו, והן הללו בטלוויזיה, אינם ערוצי תרבות, ואינם תומכים בשום דבר ששואף להיות מקורי, יצירתי, או איכותי. על כן ממילא ערוצי תקשורת אלו לא יבשרו על שינוי חיובי, ולא מהם תבוא הישועה.

לעומת זאת, רשות השידור, ערוץ 1, רשת ב', רשת ג', ו 88FM יכולים לעשות שינוי. אני לא כולל את רשת א' וקול המוסיקה שממילא אינם מבוססים על רייטינג וריאליטי. ערוצים אלו השפעתם שולית למרבה הצער, למרות שחשיבותם קיימת הרי שהפער ביניהם לבין המסה הקריטית שנמשכת לתת-הרמה של הערוצים המסחריים הוא עמוק מכדי שניתן יהיה לגשר עליו, ולהפוך אותם למשפיעים. להמשיך לקרוא רשות השידור, הנה ההזדמנות שלכם

רע בר נס, אוזן-בר, 17 דצמבר 2008

לפני ארבעה חודשים בערך ראיתי את ההרכב של בר נס בפעם הראשונה. הערב היו שם מלבד בר נס על התופים, אסף יוריה על הסקסופון, עמוס הומן על עוד וגיטרה, שי מאסטרו על הפסנתר, וגלעד אברו על הבאס. החומר אותו חומר, והמוזיקאים הפעם היו מוכנים יותר ומתאימים יותר לחומר הנ"ל. ראשית, רע בר נס עושה רושם של מוזיקאי שמתחבר למוזיקה מקטע של נשמה בראש ובראשונה. לכן מהות היצירה שלו מאוד מבוססת על כך שהנגנים איתו יתחברו בדיוק במובן הזה. עמוס הופמן היה מצויין בשביל הנושא הזה.

להופמן יש יד שמאל מצויינת, כמובן, מוזיקה זה תמיד מתחיל מהראש, אבל, הכוונה היא שיד שמאל של הופמן ובכלל הנגינה שלו תו אחרי תו היא הטובה ביותר שראיתי מגיטריסטים ישראלים בסגנון תו אחרי תו. הופמן גם הוא מגיע למוזיקה עם הרבה נשמה, והיכולת שלו להביא אקזוטיקה למוזיקה באמצעות העוד היא אתגר למוזיקאי ג'אז, מאחר והעוד אינו כלי טיבעי במרחבי הג'אז, הוא בנוי על לקסיקון של מוזיקה מזרח תיכונית ולא קל לצאת מהצליל המזרח תיכוני שלו למשהו יותר כללי. להמשיך לקרוא רע בר נס, אוזן-בר, 17 דצמבר 2008