מר לוויתן

נתבקשתי לכתוב אודות הבלוז בישראל אז הנה בקצרה. אמן הבלוז הותיק ביותר (במובן שהקליט בשנה המוקדמת ביותר) שביקר בארץ היא הזמרת אלברטה האנטר (Alberta Hunter) שהקליטה לראשונה במאי 1921. אלברטה ענדה באופן קבוע עדי אותו קיבלה בישראל. אמן הבלוז המפורסם ביותר שביקר בארץ הוא בי בי קינג. בי בי קינג ביקר מספר פעמים בארץ. הבלוז בישראל בפיגור מתמיד לא רק למול ארה"ב מקום הולדתו של הבלוז, אלא גם למול אירופה, קנדה, אוסטרליה, יפן וכל מדינה מערבית אחרת. בישראל לא היה מעולם מגזין בלוז, היו מעט מאוד תוכניות רדיו על בלוז, תוכניות שלא הורגשו כמעט כלל, וכמעט ואין בלוז ברדיו שמושמע מעבר לתוכניות שמוקדשות לו.

בשנות החמישים והשישים כאשר אמני בלוז נהגו לסייר בעולם כולו מעט מאוד מזה הגיע לישראל, הופעות ספורות בלבד שספק אם מישהו נשאר לספר מה היה בהן, ובכל אופן מעולם לא היה עניין לאף אחד לספר עליהן במדיה כלשהי בישראל. הבלוז אמנם לא הגיע כסגנון בפני עצמו, אבל הגיע בתוך הרוק: להקות הרוק הישראלי של שנות השישים והשבעים ניגנו מוזיקת רוק אמנם אבל זוהי מוזיקה שאפשר לראות בהחלט השפעות של בלוז. אריאל זילבר, שלום חנוך, אריק איינשטיין, הצ'רצ'ילים, שמוליק קראוס, הם היו רוקיסטים אבל כמו כל הרוק של התקופה בעולם היתה זו מוזיקה שקשורה לבלוז.

להמשיך לקרוא בלוז בישראל

תעשיית המוזיקה היום אתר אקסלוסיבי למוזיקה הוא אתר שמעלה את השאלה לגבי האנטרנט ותעשיית המוזיקה. האם האנטרנט עשה לתעשיית המוזיקה טוב או לא? אם נשחזר מהזכרון את המצב לפני האנטרנט, הרי שתעשיית המוזיקה פרחה הרבה יותר במובן מסויים.

האדם הפשוט בבית היה חסר את הגישה למידע, על כן היה תלוי בסוכנים שיביאו לו את המידע. סוכני המידע בסוכנויות המידע הגדולות היו הללו שקובעים את סדר היום, והם בלבד, בכל התחומים ובפרט במוזיקה. מי שהם רצו לכתוב עליו או לדבר עליו או לפרסם אותו פורסם, האחרים ישבו בבית וניגנו לעצמם מוזיקה נוגה. האנטרנט שינה את פני הדברים, נכון שהטייקונים הגדולים עדיין אוחזים בעוצמה רבה, אך המשקל שלהם ירד. אם בעבר היתה להם 100% עוצמה, היום העוצמה ירדה והיא תמשיך ותרד. להמשיך לקרוא Music Industry Today

סקיפ ג'יימס הוא אחד מאמני הבלוז החשובים ביותר. בשנות השישים הוא הסעיר קהל רעב לבלוז כשהתגלה מחדש והופיע במסגרת פסטיבלי הפולק-בלוז של התקופה. למרות שחי באיזור הדלתא של המיסיסיפי, המוזיקה שנוגנה בעיירה שלו היתה ייחודית מאוד, ונקראת עד היום הבלוז של בנטוניה.

רועי גיארי, תלמיד תיכון וגיטריסט פולק ובלוז בפני עצמו, ניגש לבצע את המשימה הקשה עבור שיעורי אנגלית בבית-הספר, משימה של כתיבת מאמר באנגלית. רועי בחר לכתוב על סקיפ ג'יימס, והוציא מאמר בין כעשרים עמודים שזיכה אותו בציון המושלם והנדיר של 100%. בנוסף, המאמר התפרסם באתר שמוקדש לחברת ההקלטות פרמאונט, כאשר ניתן להגיע למאמר שלו הישר מהדף הראשי של האתר. באתר יש לציין ישנם מאמרים של גדולי כותבי וחוקרי הבלוז, למשל Prof. David Evans המצויין, אך לאור המאמץ והתוצאות של הכתבה המצויינת רועי זכה שמאמרו יוצג שם. מי שמעוניין לגשת ולקרוא את המאמר, הרי הקישור הישיר. יישר כוח רועי. לרועי יש גם דף במיי-ספייס.

Jay McShann יזכר יותר מכל כמי שנתן לכשרונות יוצאי דופן את הבמה. חובבי הג'אז בוודאי יודו לו על חלקו בגילוי העילוי, צ'ארלי פארקר, אותו מקשאן כלל בלהקה שלו בתחילת שנות הארבעים. היתה זו ההזדמנות הראשונה של פארקר האגדי להקליט, והקלטות אלו נותרו אגדיות וקסומות ועד היום רבים מנסים להבין ולמצוא בהן את הגיצים והניצוצות הראשונים של הביבופ דרך הקלטות אלו, הביבופ שפארקר תרם להפצתו אולי יותר מכל אחד אחר.

גם אנשי הבלוז יודו לו על חלקו בגילוי ג'ימי ווית'רספון. מקשאן שיתף פעולה במשך השנים עם רבים וטובים, ונותר אחד מהעדויות למה שהתרחש בעולם הג'אז , עולמן של הביגבנדס והבופרים של שנות הארבעים, רגעים היסטוריים חשובים בהתפתחות המוזיקה של המאה העשרים שמקשאן נכח בהם. למקשאן יש אתר אנטרנט. אפשר למצוא גם מספר ראיונות לגבי חלקו החשוב בסצנה של קנזאס סיטי. מקשאן השאיר סיפור חיים שהוא חלק ממורשת הג'אז, חלק מהתהוותה והפיכתה למוזיקה יותר ויותר מתוחכמת, יותר ויותר מתקדמת. מקשאן עצמו היה פשוט בגישתו לכאורה, מהדור שרצה בלוז ועוד בלוז ועוד בלוז, אבל מי יודע מה היה נהיה עם צ'ארלי פרקר אם לא היה מתחיל שם?

דיויד גילמור, הגיטריסט של פינק-פלויד האגדית כותב כבר מזה שנה בבלוג משלו. ב-22 לדצמבר ימלאו לבלוג הצעיר שנה והאירוע יחגג במסגרת האתר של גילמור כמו גם הבלוג עצמו. לחובבי גלמור הבלוג הוא מקום מצויין להתרענן ולהתעדכן בו, לפעמים יש דברים מעניינים כמו קטעים מהופעות שאפשר להגיע אליהם הישר מהבלוג, או מידע אחר. יש פחות התייחסות לימי הזוהר של פינקפלויד עצמם, מהסיבה הברורה.

אבל מה שיפה בכל הסיפור זה שגילמור, רוקיסט מזדקן מהדור הישן מעודכן בפלאי הטכנולוגיה החדשים ויודע להשתמש בקטע של האנטרנט : הבלוג מושקע, מתעדכן תדיר, ויפה לעין. פינק פלויד כידוע היתה אחת הלהקות החשובות ביותר בתולדות מוזיקת הפופ של המאה ה-20. הלהקה שהחלה כלהקת רוק שניגנה מוזיקה מתוחכמת החלה לדעוך יחד עם דעיכת הרוק הקלאסי כולו.

הלהקה הדרדרה לקראת סוף שנות השבעים והפכה לצל של עצמה בשנות השמונים עד להתפרקותה המוחלטת. חברי הלהקה פנו לכיוונים שונים, ולאחרונה התבשרנו כי מייסד הלהקה סיד בארט הלך לעולמו.