גיל שרון, זמר הרומנטיקה הישראלי

על גיל שרון למדתי תוך שוטטות באינטרנט. המילים 'זמר הרומנטיקה הישראלי' מיד סיקרנו אותי. התחבטתי מעט מאוד לפני שפניתי אליו לצורך ראיון משום שהנושא של הרומנטיקה מסקרן אותי. גיל שרון הוא בן 35 וסיפורו מרתק. לאחר יצירת הקשר גיל סיפר לי על הפאן הטראגי שנילווה למוזיקה שלו, פאן טראגי ממשי כפי שניתן יהיה לראות בהמשך, אולם למרות זאת גיל שרון חי בהשראה טובה מאוד ועם שמחת חיים ורצון עז להגשים חלומות.

אבל תחילה בקצרה, מה זה רומנטיקה? המילה הזאת משמשת ביום יום הרבה מאוד למרות שהיא לועזית. למילה יש שימושים בקונטקסטים שונים, אבל פירושה הבסיסי הוא רגש שבא מהלב. למשל אהבה. במוזיקה הייתה לרומנטיקה עדנה רבה החל מהמאה ה-18, אמנים כמו בטהובן, וגנר, שטראוס ואחרים היו אמנים רומנטיים, וזה בא לידי ביטוי בכך שהמוזיקה שלהם הייתה מיועדת ומכוונת ליצור רגשות במאזין. בסיס מוזיקלי רומנטי מסוים ומוגבל כבר היה קיים במוזיקה שלפני העידן הרומנטי, למשל הצליל המתקתק כמו שמוצרט והיידן פעמים רבות השתמשו בו, שגם הוא מעורר רגש מסוים, כמו גם דברים אחרים, אך בטהובן ובני דורו הפכו את הרומנטיקה לאלמנט מרכזי ביותר במוזיקה. במאה העשרים הרומנטיקה שלטה במוזיקת הפופ, והרומנטיקה חלחלה גם לג'אז היא הייתה קיימת בו במינונים מסוימים מוגבלים עד שנות השישים, עם פריצת הג'אז החופשי הרומנטיקה קיבלה ביטוי גדול יותר והיום הזרם של הג'אז החופשי המודרני הוא רומנטי באפיונו. בישראל הרומנטיקה קיימת באופן דומה למצב במוזיקה לועזית. אפשר לומר שהרומנטיקה מצויה במינונים שונים כמעט בכל מוזיקה, הפיתוי של אמנים לגעת ברומנטיקה הוא גדול, והמינונים הם בהתאם לטעם של האמנים עצמם.

גיל התגלה לי, הן במוזיקה שהשמיע לי והן באישיות שלו כאדם שנוגע. אני לאו דווקא רומנטיקן מטבעי, כלומר, מרבית המוזיקה שאני מאזין לה ביומיום המינון של הרומנטיקה בה אינו גבוה במיוחד, למרות שאין לי בעיה להאזין לדברים רומנטיים פשוט המוזיקה שאני אוהב פחות עוסקת בתחום הזה. אבל גיל נוגע ללב ולא בגלל שהוא בא ממקום של המחלה שיש לו, אלא להיפך, בגלל העוצמה והחיוניות שהוא משדר, החום והאנושיות, ההומור, והמוזיקה שלו. הייתה זו נסיעה שווה ביותר לאור-עקיבא, מקום מגוריו של גיל. הבניין שבו גיל מתגורר עובר כעת שיפוצים, וריח חריף של כימיקלים באוויר. סולר וכאלה. המשפצים משפריצים את החומרים ממש לתוך הבית. פשוט התשתית שם זקוקה לשיפוץ, וזה בעצם מה שעושים שם, וכל ניסיון לשפץ בוודאי יוביל לשיפוץ ארוך ומייגע ומלא ריחות של כימיקלים כל אימת שהתושבים מצויים בתוך הבתים תוך כדי שיפוץ. בכל זאת מזל שפתחנו שם את החלון כי הריח ממש חריף, ואני לא יודע איך גיל שיש לו בעיה בריאותית ומחלת ריאות ממארת, בנוסף להיותו אסטמטי, מסתדר עם זה. גם אדם בריא יכול ליפול שדוד מזה לטעמי.

הראיון חשף בפני גם את הידע המוזיקלי של גיל ובקיאותו במוזיקה הישראלית ולא רק של ימינו אלא בכלל. גיל חי מוזיקה והאהבה שלו למוזיקה לבד היה שווה כל רגע בנסיעה שלי לאור-עקיבא, בנוסף לכך גיל הוא איש מוכשר שלמרות שבמשך שנים די הזניח את הכישרון שלו הגיע להישגים יפים. יכולת כתיבת השירים שלו היא רבה, זהו כשרון בהחלט בנוסף לשירה שלו שהיא שירה יפה מאוד. בעיני גיל כבר מגשים חלקים מהחלום שלו, אני מאוד נהניתי הן לבקר אותו והן להאזין למוזיקה שלו ואני ממשיך להאזין לאלבום שלו גם בעת הקלדת מילים אלו. גיל הוא עבורי מהגיבורים החברתיים האלמונים, אותם הללו שיש להם חלומות, יש בהם אהבה, יש בהם תקווה על העתיד, צער על שגיאות העבר, הם לא מתלוננים, ומעל לכל הם מוכשרים. מרבית הדברים הטובים באמנות מגיעים מהמקומות הללו של התמודדות עם קשיים כגון המחלה של גיל, אמנים רבים התמודדו עם מחלות במהלך ההיסטוריה, עם עוני, ועם דברים שכאלו והגיעו להישגים ופרצו. אני כולי תקווה לראות את גיל מגשים את חלומו.

תומר:"גיל, איך הרומנטיקה באה לידי ביטוי במוזיקה שלך?"
גיל:"אצלי הרומנטיקה מתבטאת באהבה. אני מרבה לשיר אודות אהבה ונשים, זה כל כך חזק אצלי שלפעמים איך שאני לא שר זה יוצא שיר אהבה מהסיבה שזה בא הישר מהלב זה יכול לצאת רק ככה."

תומר:"איך נחשפת לרומנטיקה? איך התחברת לזה?"
גיל:"זה התחיל מהבית מגיל צעיר. אבי היה זמר בעצמו ככה שהבית היה מוזיקלי, נחשפתי בבית לדברים רבים מייק בראנט, אמנים צרפתים רבים מהרומנטיקה הצרפתית, אלביס. בעיקר אהבתי את מייק בראנט ואת הרומנטיקה הצרפתית. אני לא מבין צרפתית אבל תרגמו לי משיריו של בראנט. הבנתי די מהר שהדברים שהוא שר עליהם מאוד מתאימים לי, התוכן, המילים, האהבה. האזנתי לו הרבה. אני זוכר את השירים הצרפתים שנהגתי להאזין להם רבות."

תומר:"איזה שירים?"
גיל:" Une belle Histoire -Michel Fugain, Love Me-Michael Polnareff, Laisse Moi T'aimer-Mike Brant…"

תומר:"איך מצאת את עצמך פעם ראשונה שר?"
גיל:"תמיד רציתי לשיר עוד מההשפעות מהבית והיה לי חלום כזה. אני זוכר בגיל 8 הייתי בהופעה של צביקה פיק שהיה נערץ עלי, כל כך רציתי להגיע אליו, להתקרב, אבל זה היה בלתי אפשרי להגיע אליו. אולי בגלל זה נחרט לי בראש בקטע של לא לאכזב לעולם אף אחד בתור זמר. כשמבקשים ממני לבצע משהו אני נענה בשמחה אולי כזכר לאותו היום. פעם אחת הכרתי מישהי והייתה לה בקשה שאשיר לה בטלפון על הבוקר. למחרת בבוקר השכמתי ועשיתי זאת. היא כמעט ולא האמינה אבל זה אני, לא מאכזב את הקהל ובקשותיו. אם יש שיר מסוים שלי שאני רוצה לשיר באותו רגע, והקהל מבקש דווקא שיר אחר אני לא מאכזב את הקהל אפילו אם מאוד רציתי לבצע דווקא את השיר האחר."

תומר:"האם פגשת את צביקה פיק לבסוף?"
גיל:"זה קרה. כשהייתי נער באחד הימים הגעתי לאחד האולפנים שצביקה פיק היה שם. נגשתי אליו הוא היה בשבילי אז דמות נערצת וההתרגשות אחזה בי עד כדי שרעדתי. וצביקה פיק לחץ לי את היד, אני זוכר שהייתה לו לחיצה חזקה ואמיצה ואני כולי התרגשתי כמו עלה נידף. הוא אמר 'שלום אני צביקה' ואני ברוב התרגשותי אמרתי 'צביקה' בקול שלו…"

תומר:"יש דמיון רב בין השירה שלך, כלומר שומעים את הקשר לצביקה פיק. בקטעים מסוימים פחות אבל לעיתים זה נשמע ממש זהה. האם לדעתך זה מגביל אותך כזמר עצמאי?"
גיל:"אולי. זה נכון שלפעמים אני נשמע זהה לו. אנשים לעיתים מבקשים ממני שאני אחקה אותו, אשיר כמוהו או אפילו שאדבר כמוהו ואני עושה את זה כנראה מספיק טוב. זה אולי קצת מגביל אבל בחומר שלי אני נשמע רק לפעמים כמוהו."

תומר:"אולי בגלל שהקול של צביקה פיק מיוחד מאוד והניואנסים שלו מיוחדים מזהים אותך ישר איתו. יש זמרים עם קול דומה אבל פחות ייחודיים לעומת צביקה פיק שזה פחות בולט."
גיל:"אולי. אני עקבתי אחרי הקריירה של צביקה פיק ואני זוכר אפילו את הימים שהייתה לו נפילה בשנות השמונים. אני זוכר שהייתה הופעה ב'צוותא' היו עשרות בודדות בלבד של אוהדים המקום נראה ריק."

תומר:"איך הוא נפל?"
גיל:"הקהל פשוט נטש אותו. אני פחדתי שזה יקרה לו וזה קרה. הוא עבד על חומר חדש שונה לחלוטין ממה שעסק לפני כן באלבום שלו. השפעות מוזיקת סול. הקהל לא קיבל את זה. ופגיעה בתדמית יכולה לא רק לפגוע באמן אלא אף לחסל אותו. אבל, כמו ששוש עטרי אמרה, צביקה הקדים את זמנו. היו לו כל מיני אפקטים וכל מיני דברים שהיום כבר נחשבים מקובלים ואז היו חדשניים, והוא כבר עשה את זה אז."

תומר:"איך קיבלת את הנפילה שלו כאחד שמאוד מוערך ואהוד עליך?"
גיל:"אף אחד לא חסין. פחדתי שזה יקרה לו וזה קרה. אני חושב שלאמנים צריך להיות חשוב לשמור על גובה העיניים. לי תמיד חשוב לשמור על גובה העיניים בחיים בכלל, ומוזיקאים יודעים שיש אורך חיים מסוים לדברים מסוימים והקהל בא והולך. המוזיקה שאני עושה היא מוזיקה שאני רוצה לעשות ולא מוזיקה שהקהל רוצה שאני אעשה בגלל זה זה יכול להיגמר."

תומר:"בוא נחזור קצת אחורה לימים שהיית נער. ספר עליך ועל מוזיקה קצת. האם עסקת במוזיקה ברציפות כל חייך?"
גיל:"היו כמה תקופות שהזנחתי את המוזיקה בעיקר אחרי הצבא. הייתי נאיבי. למשל זכור לי כשהייתי בן 17 עבדתי על שיר שכתבתי והיה לי בראש חלום לקחת אותו לאולפן. יום אחד הגיע אלי חבר והציע שניסע לאכול משהו. אנחנו נוסעים ופתאום הוא אומר שהוא צריך להקליט משהו באולפן. הגענו לאולפן ופתאום אני קולט, הוא עובד על השיר החדש שלי שכתבתי! התרגשתי ואפשר לשמוע את זה בהקלטה. אני יודע שזה נשמע נאיבי היום כשלכל אחד כמעט יש אולפן בבית, אבל אז זה היה משהו גדול, במיוחד בשבילי להקליט באולפן ולכן התרגשתי מאוד. זה היה ההקלטה הראשונה שלי והביקור הראשון שלי באולפן. במהלך השירות הצבאי נהגתי להופיע בכל מיני בסיסים ומקומות עם ילדה בת 6. היא הייתה גימיק, החיילים רק ראו אותה ילדה בת 6 שרה והתאהבו בזה. עבורי זה היה הזדמנות לשיר. הייתי בעניינים של המוזיקה ועסקתי בהפקות קטנות של כל מיני מוזיקאים במקביל. אני מאוד מחובר למוזיקה ולא ממש עזבתי אותה מעולם, למשל יש לי בערך עשרת-אלפים פלייבקים שזה כמות מהגדולות בארץ שיש למישהו. אבל הייתה תקופה אחרי הצבא שפחות עסקתי במוזיקה כלומר שמוזיקה לא הייתה הדבר העיקרי שלי. עבדתי בכל מיני עבודות. זה הלך וחזר. הדבר האירוני הוא שהייתי צריך לחלות במחלה בשביל להבין שאני רוצה וצריך להגשים את החלום שלי."

תומר:"ספר קצת על המחלה."
גיל:"עשו על זה כתבה בערוץ 10 שמציירת תמונה פסימית וטראגית, אני דווקא מלא שמחת חיים. די חששתי להיחשף במצבי אבל אני אדם פתוח. לפני כשנה נתגלה אצלי סרטן הריאות. צירוף מקרים הועיד שדוד שלי חלה במחלה לפני. הייתי נוסע לבקר ולעודד אותו. הוא היה די קרוב אלי והייתי קרוב ומודע למחלה שלו. הוא הלך לעולמו, ואני לקיתי באותה מחלה, באותו מקום, באותה תקופה. אני מתמודד עם אותו הדבר."

תומר:"מה המחלה כוללת? האם יש טיפולים? האם זה פוגע בך כמוזיקאי?"
גיל:"כמובן שיש טיפולים והיה כבר ניתוח. למעשה כרגע אני עם ריאה וחצי. לעיתים זה משפיע על השירה, ואולי השיא שלי מאחורי כזמר ממילא גם ללא קשר למחלה. הדבר העיקרי הוא הכתיבה והיצירה ופה אני ממשיך להיות פורה, אין פגיעה. המחלה עוררה אותי להתמקד בהגשמת החלום. מאז הניתוח אני עובר טיפולים. יש חוסר ודאות לגבי המחלה, הניתוח הוריד אותה אבל היא אמורה לחזור בשלב כלשהו, זה יכול לקרות תוך חודש שנה או חמש שנים, אי אפשר לדעת. המחלה היא ממארת."

תומר:"איך אתה מתמודד עם שני הדברים, הקשיים של המחלה והאהבה למוזיקה?"
גיל:"יש לי שמחת חיים והמחלה רק מחדדת את זה. דווקא כשאתה לוקה במחלה אתה רוצה להגשים את החלומות. יכול מישהו עכשיו לעמוד בתחנת אוטובוס ככה סתם, ולהידרס כשהוא בריא במאה אחוז. המחלה לא צריכה להגביל אותי מלהגשים את החלום שלי אלא מה שקורה במציאות הוא ההיפך. כעת למשל בהפקה פרטית הכנתי אלבום שלי, אלבום ראשון. אני מקווה באמצעותו שיסייע לי למממן את הטיפולים. הטיפולים גזלו ממני את המשאבים שהיו לי. אני בן 35, וגר כעת אצל ההורים."

תומר:"בוא נדבר קצת על האלבום. שמתי לב למרות הדמיון לצביקה פיק שיש מקוריות בשירה שלך. אתה שר מדויק ויש לך קול יפה והדהודים יפים. מה שבולט זה הסאונד הזה של שנות השבעים. אתה חושב שתוכל להשתחרר ממנו? האם למדת פיתוח קול?"
גיל:"יש כבר כיוונים חדשים. הקלטתי כמה דברים יותר חדשניים כבר והתקווה שלי היא שאחרי האלבום הזה שהוא בהפקה פרטית ובמשאבים דלים ביותר, אני אוכל לעשות אלבום מהודר יותר ומסודר יותר עם חומר חדשני עדכני ומקורי. יש לי כבר חומרים שאני עובד עליהם שיבואו שם לידי ביטוי. הסאונד של שנות השבעים זה מה שגדלתי עליו ואני אוהב אותו אבל עוסק גם בדברים אחרים. באלבום הראשון באמת תמצא את הסאונד הזה. אבל אני מאוד פתוח ואוהב לחקור. תמצא אותי שומע סגנונות מוזיקה רבים, ממוזיקה ערבית ועד מוזיקה קלאסית. לגבי פיתוח קול אנחנו חוזרים לנושא שסיפרתי עליו קודם, הנאיביות שלי. אני התחלתי ללמוד פיתוח קול בגיל צעיר ועזבתי את זה ואני מצר על כך. עזבתי את זה סתם ללא סיבה מתוך הנאיביות שלי."

תומר:"מאיפה מגיעה הליריקה?"
גיל:"הליריקה מגיעה מהלב. אני מאוד ישיר. אחד השירים באלבום נקרא 'בסוף הדרך'. השיר נכתב לפני 3 שנים, עוד לפני שהייתה לי המחלה, בתקופה שהייתי בריא."

תומר:"אל תזילי דמעה בסוף הדרך, כי אני בא לראות."
גיל:"בדיוק. מי שמאזין לשיר בטוח שאני כתבתי אותו לאחר ובעקבות המחלה למרות שזה לא כך."

תומר:"האם אתה מרגיש פספוס על העבר, לפני המחלה כשפחות הלכת לכיוון של עיסוק מלא במוזיקה?"
גיל:"אני ישנתי תקופה ארוכה. המחלה עוררה בי מה שהייתי צריך לעשות מזמן. זה אולי מסר לאנשים שצריך לשמוח, צריך להיות בשמחת חיים כל הזמן, ואם יש חלום שווה לעשות מה שאפשר בשביל להגשים אותו, לא להירדם. אנשים בריאים עצובים לא צריכים לחכות למחלה בשביל לעשות מה שצריך לעשות."

גיל:"אני רוצה להוסיף תודה מקרב לב לאנשים שעוטפים אותי באהבה."

=====================================

דגימות להאזנה :

מעט מימך – גיל שרון

וילון שחור – גיל שרון

יום סגריר – גיל שרון

======================================

 

כל הרוצה לרכוש את הדיסק וגם לסייע לגיל להיאבק במחלת הסרטן:

אפשר להשיג אותו בטלפון 0547209169
או איימל sgsgsg@walla.com
וכל הרוצה לעזור במלחמה שלו במחלת הסרטן
יכול לקנות את הדיסק ב50 ש“ח
ולהפקיד לחשבון 212661 סניף 673 בנק הפועלים