4 שנים לבלוג

הבלוג יסגור 4 שנים בעוד 24 שעות. ב-2 ביולי 2006 נכתב הפוסט הראשון, איכשהו נשמרה סטטיסטיקה של מעל 100 פוסטים לשנה. הביקורת העצמית שלי אומרת שעשיתי בבלוג את הדברים שצו המצפון שלי אמר לי ועל כך אני מרוצה. דבר נוסף שאני מרוצה ממנו זה שכל הפוסטים שלי הם מקוריים, לא הועתק שום דבר. נקודה שלישית שאני מרוצה זה שהצלחתי לשמור על סדר בקטגוריות.

מצד שני יש דברים שאני צריך לשפר, למשל הגהה. דבר נוסף לשיפור זה גיוון בתוכן, הבלוג מגוון אבל בכל תקופה עוסק בתחום אחר. האתגר שלי לשנה הבאה יהיה לכתוב על תחומים שונים בזה אחר זה. עוד לשיפור, עיצוב סגנוני חדש. בכל זמן מה אני משנה את סגנון הכתיבה, לומד לקחים, אבל בשנה האחרונה הזנחתי את זה. להמשיך לקרוא 4 שנים לבלוג

זיקני המוסיקה

בשבוע שעבר נזדמן לידי עיתון ידיעות אחרונות של סוף השבוע. זה היה נוסטלגי, מייד דפדפתי לדפים של פרסומי ההופעות, אני מניח שרוב האנשים מכירים את שטח פרסום המופעים, פרסומות ליד פרסומות שמופיעות באופן מרוכז במספר דפים. זה נוסטלגי, כי מאז שנות השמונים-תשעים לא דפדפתי בדפים הללו.

בדפים הללו מתפרסמים האקטים התרבותיים הגדולים, כלומר כאלו שיש להם מספיק מוניטין בשביל שמשרד פרסום ישקיע כסף לקדם אותם. במילים אחרות, מתפרסמים שם מופעים של אמנים שטווח ההכרה שלהם גדול, כלומר שעשו פריצת דרך לקהלים גדולים ומצויים בקונסנזוס. ודבר נוסף שמשותף לאמנים הללו הוא פוטנציאל משיכת קהל, אמנים שמספיק להודיע היכן ההופעה הבאה שלהם בשביל שקהל יבוא, ולא צריך מעבר לזה גימיקים או מאמצים פרסומיים נוספים. להמשיך לקרוא זיקני המוסיקה

פרסקובלדי ועוד

ג'ירולמו פרסקובלדי חייב להיות אחד המוסיקאים הכי גדולים ומוכרים, למרבה הפלא מחוץ לחובבי הרנסאנס הוא נותר די אלמוני, וגם בתוך עולם הרנסאנס לא תמיד מייחסים לו מספיק חשיבות. אני חושב שחלק מהבעייה נובע מהפרשנות למוסיקה שלו שככל הנראה היא לקויה ונשחתה במשך הזמן.

בתפר שבין הרנסאנס לבארוק, פרסקובלדי היה חשוב באופן יוצא דופן, השפעתו הגיע ליוהאן סבסטיאן באך, שנחשף למוסיקה שלו ובמידה רבה המוסיקה של באך נשמעת המשכיות לזו של פרסקובלדי יותר מאשר לכל מוסיקאי אחר, או לכל הפחות, לא פחות. אני די משוכנע שיוהאן סבסטיאן באך לו היה חי היום, היה מספר בשיבחו של פרסקובלדי. להמשיך לקרוא פרסקובלדי ועוד

מוסיקה עברית מקורית

עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן:עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ: כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה:שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן: אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר: אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי: תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי: זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָם: הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ: בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ: אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע: (תהילים פרק קל"ז)

הקדמה
מזה מספר שנים אני מתעניין באפשרות של שחזור המוסיקה המקורית בימי דוד ושלמה. כיצד נשמעה שירת הלויים? איך נשמע המבטא של אבותינו? באלו כלי נגינה הם השתמשו, כיצד הם בנו אותם ואיך הכלים הללו בהשוואה לכלים מודרניים? שאלות אלו ואחרות עניינו אותי. אולי זה הזמן לעשות סיכום של מה שאני חושב שהוא המצב כיום אך תחילה הצגת הבעיה  וסקירה היסטורית קצרה. להמשיך לקרוא מוסיקה עברית מקורית

הגיטריסטים הגדולים של ישראל

ערוץ 24 מנסה לעשות רשימת הגיטריסטים הגדולים של ישראל וקצת פיספסו. החליטו לשים 78 שמות, חלקם באמת ראויים, אחרים חית-למדים. מספר גיטריסטים שלבטח צריכים להיות ברשימה כזאת, כמו גם עשרת הגדולים מבחינתי, זה מה שהייתי רוצה לדון בו.

קודם כל עניין ה"גדולים" הוא בעייתי אם לא מגדירים גדול. אפשר להגיד שבתנאים מסויימים המספר 3 גדול מהמספר 2 אבל באומנות ומוסיקה זה לא כל כך פשוט. לעיתים הסגנונות שונים, או דברים אחרים שהופכים את ההשוואה לבלתי מדידה. לכן מקור ההשוואה שלי הוא בהשפעה על עיצוב המוסיקה הישראלי, ועל נגינת גיטרה בישראל, הן על דורות הבאים ועל הדור שלהם עצמם. להמשיך לקרוא הגיטריסטים הגדולים של ישראל