סיכום השנה בג'אז הישראלי תשס"ח

בתום השנה שעברה סברתי שהג'אז הישראלי הגיע לשיאו ושעשויה להיות נפילת מתח מאותו שלב. אבל הג'אז הישראלי שמר דווקא על רמות גבוהות ולא נפל. שלושת הדורות של הג'אז הישראלי, המייסדים, הוא הדורות של ראשוני הג'אז, הדור של ניו-יורק, הוא הדור בין השאר של ימינו מאז הסצנה הישראלית בניו-יורק מזינה את הג'אז הישראלי, ודור הביניים שהוא כל הללו שלא שייכים לאחד הדורות שהזכרתי, כל הדורות הללו הפיקו השנה מופעי ג'אז מוצלחים.

דור המייסדים מילא הופעות באילת ויוצא כעת לדרך במופע שבו יספרו ראשוני הג'אז על הימים הטובים של הג'אז הישראלי בתחילת דרכו. בפסטיבל הג'אז של תל אביב היה מופע בלתי נשכח של הצדעה לז'אק סאני שבו הפגין הדור הזה שעדיין יש בהם הרבה מוזיקה. דור הביניים גם הוא מנצל את התקופה הטובה של הג'אז בישראל. אלברט בגר ממשיך להיות תופעה של אנרגטיות, ואילן סאלם משתף פעולה עם אמן בינלאומי לראשונה. להמשיך לקרוא סיכום השנה בג'אז הישראלי תשס"ח

פסטיבל הג'אז באילת 2008, הסיכום התמציתי

פסטיבל הג'אז באילת שהסתיים בשבוע שעבר, עמד בכל הציפיות. היה זה פסטיבל ברמות הגבוהות ביותר, שגם אם חסר סגנונות מוזיקליים מסויימים שיכול להיות שאם היו מיוצגים היו מושכים קהלים נוספים של ג'אז, למשל סווינג/דיקסי, "קול",ו "פרי" לא יוצגו בצורה משמעותית מספיק בפסטיבל, עדיין מדובר במבחר מגוון ומשובח של סגנונות ובעיקר: מוזיקת עולם, פיוז'ן, סמות', בופ,פוסט-בופ,ECM ועוד בוצעו במהלך הפסטיבל ברמות טובות.

ראשית אפשר לציין את ההרכב הותיק של אורגון, שנתן הופעה שהוכיח שלא נס ליחו. המוזיקה שלהם נשמעת היום עדכנית באופן יחסי למרבית ההרכבים בני ימינו, בפרט ההרכבים שהגיעו לפסטיבל. המוזיקה שלהם לא זרה במהותה לטובי מוזיקאי מוזיקת העולם, הפיוז'ן והביבופ שהגיעו לפסטיבל, ולא לג'אז החופשי של ימינו, יש להם נקודות משותפות עם כל הרעיונות והסגנונות הללו וזה מראה עד כמה הותיקים הללו הקדימו את זמנם. באי הפסטיבל יכלו להתרשם ממופע חלומי נוסף, ההרכב של סטרן ובונה הפתיע את הקהל כאשר בניגוד לתדמית הפיוז'נית האקסטראוגנטית, הראו סטרן ובונה פאן אסתטי השונה לחלוטין, והרבה יותר רציני ממה שבדרך כלל יש בפיוז'ן. להמשיך לקרוא פסטיבל הג'אז באילת 2008, הסיכום התמציתי

ישראלים בחו"ל!

YNET היום חיממו את הלב. שוב קורה המצב הזה שאמנים ישראלים שמייצגים מוזיקה טובה מצליחים לקבל הכרה בחו"ל ולהגיע למקומות ראויים. הפעם YNET דיווחו על לא פחות משלושה כאלו ביום אחד! ללקק את האצבעות. אמנם אין שום סיבה להעריך אמן ישראלי רק בגלל שהוא ישראלי, על פני אמן זר, אבל הקטע הוא שהסיכוי לראות אמן סביר במופע בישראל הוא טוב יותר אם הוא ישראלי, הזרים ממעטים להגיע. על כן אמנים ישראלים שמשתפרים מוסיפים הרבה חיוניות לזירת המוזיקה הישראלית שמצויה בעלייה בלתי מתונה בשנים האחרונות. כשהם מתחילים לגעת במרחבים של מקצוענות שיש בעולם זה רק מסייע לשפר את המצב הטוב גם ככה.

התפוחים הם הרכב מעניין המשלב אלמנטים רבים ואיכותיים: פיוז'ן, פ'אנק ואולד-סקול-ראפ, שילוב שנותן תוצאה מרתקת למדי של מוזיקה. בכתבה ב YNET מציינים את החדשות הטובות שהרכב מעניין זה זכה להגיע לפסטיבל הג'אז בלונדון, חדשות שמוכיחות שבימינו מי שטוב לא זקוק לעבור פילטרים מקומיים בהכרח, יש אפשרויות רבות שעשויות להפתח גם ממקומות בלתי צפויים. רק לפני מספר ימים היה לי דיון בנושא התפוחים בפורום מסויים ואני שמח שאני לא היחיד שסימן אותם לטובה אלא שהם מצליחים לעניין גם פסטיבל רציני כזה של לונדון. להמשיך לקרוא ישראלים בחו"ל!

מה עם הנגב?

אחד הדברים שהטרידו אותי בשבוע שעבר הוא עצמם העובדה שלא יכולתי להגיע לפסטיבל אינדינגב עקב אילוצי העבודה. הפסטיבל הזה הוא אחד מהדברים מעוררי התקווה במוזיקה הישראלית, בעיקר תקווה לכך שעם רוח גבית טובה, פסטיבל מלא עניין וחיוניות כפסטיבל האינדי יכול לייצר משהו משמעותי. אלא שדברים כאלו צריכים לחוות על הבשר משום שבישראל מעולם לא היתה תשוקה שכזו למוזיקה עצמאית כמו שנראה שיש כיום בפסטיבלים שכאלו. הקרטון שמופיע בתמונה בבלוג של ניימן אומר הכל, הפסטיבל הזה יש בו באמת מהרוח הטובה שציפיתי שתהיה בו!

הקרטון הזה הוא יצירת אמנות בפני עצמה, יצירה ספונטנית ויפה! לפעמים דבר כל כך פשוט יכול להיות כל כך חזק ולשקף את האותנטיות שברוחם של דברים. בתקווה לכך שבפעם הבאה יעדכנו מבעוד מועד אודות מועד הפסטיבל.

מוזיקאים ישראלים מצליחים בחו"ל ובישראל אלמונים

המוזיקה הישראלית מיצאת בשנים האחרונות מוזיקאים שמצליחים להשתלב בסצנות מוזיקליות מפותחות. מצד שני המוזיקאים הללו בארץ לא זוכים לתשומת לב רבה מצד המדיה המסורתית. נשאלות מספר שאלות. קודם כל, האם המדיה הישראלית צריכה להעניק "פרוטקציה" לישראלים שמצליחים בחו"ל גם אם הם לא עושים זאת בדרך הסטנדרטים של לייבל ישראלי גדול? האם הלייבלים הישראלים הגדולים, העתונות הכתובה המסורתית והרדיו המסורתי כמסננת ריווחית מבחינה כלכלית צריכים להיות מחוייבים ע"י הציבור לתת תשומת לב רבה יותר למוזיקאים ישראלים שמצליחים בחו"ל גם אם זה לא יכניס להם כסף אלא ללייבלים זרים? ובכלל למה לעצור רק במוזיקה ישראלית שמצליחה בחו"ל? האם אין זה ראוי שסגנונות מוזיקליים חשובים בעולם יקבלו יתר תשומת לב במדיה המסורתית של ישראל גם אם המדייה הזאת לא מרוויחה מזה כסף באופן ישיר? האם הציבור צריך לחייב את המדייה לתת דרור לפרסום של דברים שונים ומגוונים?

מצד אחד, כאזרחי ישראל אנחנו למעשה מממנים את התשתית של המדיה המסורתית. הם קיבלו זכיונות בישראל בשביל לספק חדשות, עדכונים מהעולם, בשביל לתת מוצר לציבור שמשמעותו שהציבור הזה לא יהיה מנותק הן מדברים משמעותיים שקורים בארץ והן בעולם כולו. מצד שני, נוצר סיאוב מסויים שבו המערכות הללו הן מערכות כלכליות שמקדמות דברים מסויימים שמהם הם מתפרנסים. אם יפסיקו לעשות כן, יפסידו כספים, וייתכן שהמדיה הזאת תיעלם. ללא ספק דילמה ציבורית מעניינת. בסוף השבוע האחרון התקיים פסטיבל האינדינגב, פסטיבל של מוזיקה עצמאית בנגב. המוזיקה הזאת והפסטיבל התקיימו ללא קשר למדיה המסורתית. תכלית קיומו הוא במוזיקת שנעה בשוליים מחוץ לרדארים המפולטרים של המדיה המסורתית. להמשיך לקרוא מוזיקאים ישראלים מצליחים בחו"ל ובישראל אלמונים