מועדון השבלול שנמצא בהאנגר 13 בנמל ת"א חגג אתמול שנתיים לנוהג הג'אז סשון של יום שני. אני הצטרפתי לחגיגה וביקרתי לראשונה במועדון. הביטוי "ג'אז סשון" שכתבתי לעיל הוא לא טעות, מדובר אמנם בביטוי ג'אם סשון אבל הג'אז סשון הזה כולו ג'אז, לכן ג'אז סשון.
מועדון השבלול הוכיח במשך השנתיים הללו כי ג'אז יכול להיות מאוד עדכני ומאוד רלוונטי. יום שני? בטח לא היום הכי פופולארי בשבוע. ג'אז? כן! הצוות של הסקסופוניסט המוכשר ארז בר-נוי ניגן את הג'אז באמירה אמיתית. יום שני הוא יום של חול, אחרי העבודה ממש כמו בחו"ל במקומות עם תרבות מתקדמת אפשר למצוא מועדון ברמה טובה שמנגנים בו ג'אז. אמנים מקצועיים לצד חובבנים מוכשרים מנגנים את הג'אז. הארד-בופ, בלדות. ממפוחית ועד סקסופון באריטון. משירה ועד קורנט. אמנים מגיעים עם כלי הנגינה שלהם ועולים לנגן. בלבוש שכל כך מתאים לג'אם סשון, לבוש יומיומי שכל כך שונה מהלבוש שאנחנו מצפים בפסטיבלים ממוזיקאים: חליפות מהודרות.
האווירה טובה מאוד, כולם מגיעים בשביל המוזיקה ובשביל להרגיע באמצעותה את הנפש. אני הגעתי במצב רוח שפוף אחרי העבודה ומהר מאוד השלתי מעלי את כל הדברים שמרגיזים והתמקדתי בהאזנה למוזיקה, בבירה קרה ובפלטת נקניקיות קלה. הופתעתי לראות עד כמה המקום והאמנים מחזקים את תרבות הג'אז וזהו בדיוק העניין, חיזוק על בסיס שבועי בעבודה קשה ורצופה. יישר כוח!