העיתון המקוון Y-Net מדווח על פיטורי אורן פרנק בידי אילן שילוח שפיטר רטרואקטיבית אף את בת זוגו (!!!) ממשרות מנכ"ל נחשקות באחד ממשרדי הפרסום הגדולים כתוצאה מביקורת בבלוג שלו שפגעה באחד הלקוחות של החברה עצמה. ע"פ הכתבה הוא ככל הנראה לא אהב את ההתקפה על כולבוטק ועל רפי גינת, והחליט ללחוץ על מקאן-אריקסון לגרום לפיטוריהם הן של פרנק כמו גם בת זוגו של שילוח בעוון ביקורת בלוגרית על חברות גדולות. דברים כגון אלו, בעלי אנטרסים שלא אכפת להם מאיכות אלא מכסף בלבד ומוכנים לרמות את כל העולם ואישתו, אופייניים גם במוזיקה. אנחנו רואים עד כמה לייבלים מושחתים בעולם כולו מכתיבים מוזיקה רדודה כאילו היתה פסגות ואילו המוזיקה בעלת סממני האיכות תמיד נדחקת. ומדוע זה קורה?
העניין הוא הנושא הכספי. צריך להבין שאין דבר כזה אמן איכותי ועשיר (עשיר במובן שיוסבר בהמשך), למעט מקרים נדירים. למעשה מי שעשיר בכל התחומים התפקוד שלו יורד במיוחד בפאן היצירתי. מוצרט היה עני. באך חי חיים לא קלים. זה נכון שיש אמנים שמשתייכים לחלקים העשירים כספית של החברה שמצליחים לעיתים, זה נובע בגלל שיש להם חסכים אחרים, הם סובלים במובנים אחרים ומכאן מגיעה היצירתיות. יצירתיות שמגיעה ממישהו שמאותגר, אמן או מדען שרוצים למצוא מחוזות חדשים, גם אם הם עשירים אם יחיו אורח חיים עשיר ומפונק הרי שלא יגיעו לדבר. אם יסתגרו בעבודה קשה ומאומצת תחת רעב להישגים ייתכן ויגיעו אליהם. אם ילכו לספא ולפדיקור מניקור במקום לעבוד קשה ולחקור לעומק לא ייצא מזה שום דבר משמעותי.
אנחנו רואים אם כן שהאדם יגיע להישגים אם יעבוד קשה ואם תהיה לו מתת-אל כזו שתעניק לו ניצוץ כזה שיביאו להישגים. ובמוזיקה זה בוודאי קורה. כאשר לאדם יש את מתת-האל הזו אבל הוא חי חיים באורח שלא תורם לעשייה שלו הוא לא ייצר מוזיקה נפלאה. יהיה עליו להתאמן ולחקור ולהופיע ולהקליט ולקרוא ולדון ולתת ולקבל ביקורת בשביל להתקדם. גם אצל מבקרים יש את הנושא הזה. אנחנו רואים בבלוגים ופורומים ישראלים, את ההשתפכות של בעלי שררה ומקושרים על האנטרסים שלהם. אם זה לייבלים או חנויות או כל דבר שמריח ממנו ריח של כסף וכוח אנחנו נראה שללא קשר לאיכות ולעתיד שדברים מסויימים מציעים, מבקרים של ג'אז פנו ויתמכו בדברים אלו גם בישראל.
וכך זה למעשה בכל דבר כמעט ובישראל זה מאוד חזק. אם כעת נחזור לפיטורין ההזויים הללו של איש ושל אישתו יחד איתו, אנחנו יכולים להגיע למסקנות כיצד זה עובד בתחומים רבים. יש בעלי שררה. הם בעלי הכוח והם הללו שדואגים לייצר את המניפולציות בשוק. יש להם לקוחות, ויש להם עסקנים שעושים עבורם את העבודה. רפי גינת, וזה לא משנה עד כמה הוא עשוי לעיתים לרדת לרמות נמוכות, עושה את העבודה הזאת עבור בעלי השררה. הוא דואג לאזן בין רצונות של העשירים לבין דרישות השוק. הוא חושף דברים ולעיתים גם מתעלם מדברים או מעוות דברים. לטוב ולרע, הוא איש שנוסע במרצדס חדשה וחי חיים רהבתניים, למרות שלכאורה הוא אמור לחשוף שחיתויות, הוא עושה הפרדה בין מה שהוא בטלוויזיה לבין מה שהוא באמת אוהב בחייו הפרטיים. זה לא פסול, זה הוא, זה האיש וזה רצונו. אבל כשהוא עושה דברים הוא ראוי לביקורת לא פחות מהביקורת שבה הוא עוסק בתוכניתו.
אלא שהדברים לא כל כך נאיביים בעולמנו. מבקרים שאומרים את האמת זה לא משנה, משום שהקרב על התודעה הציבורית הוא קרב פרסומי בלבד. אם המפרסמים המנצחים שייכים לרעים הרע ינצח. ואם לטובים הטוב ינצח. ככה זה בכל תחום. גם פוליטיקה בנויה על פרסום. גם לסוחרי הסמים יש אג'נדה שלמה של פרסום, למשל, בעולם ההיפ-הופ יש מפרסמים יעילים בעד סמים עם הצלחות מוכחות בשטח. היום שחורים בארה"ב מתקשים כבר לטעון את מה שבעבר היה ברור, שהעלמת העין של הרשויות מנגע הסמים בשכונות שלהם גורמת להם לצרות צרורות שבשכונות מבוססות ואמידות לא קורות, הרי שכיום בעידן ההיפ-הופ שבו המפרסמים של הסמים באים לא מהאפ-בי-איי ולא מהעלמת עין של שוטרים (שרבים מהם שייכים לקהילה האפריקאית אמריקאית בעצמם) אלא מהפרסום וההילה של סוחרי הסמים בקליפים ובמילות השירים של הגנסטא-ראפ. כמו שהשחורים לאור הגנסטא-ראפ מתקשים לטעון, שהרי הם מפרסמים בעצמם את התופעה, כך שהם מנצחים בפרסום, כך גם בתחומים אחרים.
הפרסום הוא דבר חזק ששולט בתקשורת ובכל דבר שמגיע לפתחם של המונים, כמו מוזיקה. כאשר מעצבי דעת קהל אלו בתקשורת למדו לשלוט על המוזיקה והפוליטיקאים וכדומה, אם מוזיקאי לא עושה מה שהם רוצים, או פוליטיקאי הם יכתשו אותם. כיום עם היווצרות הבלוגים והאנטרנט נוצר מצב מעניין, האנטרנט כסוג של תקשורת המונית יכול להשפיע ולעצב דעת קהל בלא תלות במעצבי דעת הקהל המסורתיים. הדבר כמובן מבעית את בעלי השררהשמתחלקים לשניים, הללו שמאמינים במדיה הישנה ובעוצמתה למול הללו שמבינים שהמדיה האלקטרונית קוראת בהחלט תיגר על המדיה הישנה ושככל שהזמן יחלוף, היא תתחזק ותהיה זמינה יותר ויותר, והאוכלוסיה הצעירה שתגדל עליה תהיה פתוחה יותר ויותר אליה, עד שתחליף פונקציות מסויימות שקיימות היום במדיה הישנה בעיקר ולעיתים בלבד.
קריאת הביקורת על גינת ותוכניתו לא גורמת לי למצוא בה משהו לא רלוונטי או משהו פסול. תארו לעצמכם מצב שבו אחד היריבים של גינת היה נוסע לאחד הבוסים ומסדר פיטורין למישהו בזכות קשרים. ותארו לעצמכם שהנתונים היו מגיעים לידיו של גינת. האם גינת לא היה עשוי במצב כזה לעשות תוכנית אודות פיטורין מושחתים במשק? אין לדעת. אולי כן ואולי לא. בשורה התחתונה בקרב בין הבלוג לטלוויזיה אנחנו לא נראה ניצחון של גינת והטלוויזיות בטווח הארוך. כי השיטות המיושנות הללו לבקר את כולם ולהיות חפים מביקורת לא אפשריות כאשר כל אדם ואדם יכול בקלות רבה לייצר לעצמו מדיה משלו, בלוג משלו, ומספיק שיקראו אותו מספר אנשים וידעו אודותיו בשביל שהאמת תהיה שוכנת בתודעה האנושית. שום פרסום לא יוכל לשנות זאת בליבותיהם של רבים, וגם אם המונים ינהו אחר הפופוליזם, עדיין יהיו מספיק כאלו שהאמת ידועה להם ובשלב מסויים יציפו אותה אל פני השטח ויחשפו את השקרים. הזלזול של אנשי השררה במדיית האנטרנט היום הוא אולי מובן עקב העוצמה שיש להם בישראל, אולם העתיד נראה כי אם לא ישכילו ללמוד את המדיה החדשה הזאת הם ימצאו את עצמם בנפילה חופשית.
דווקא אורן פרנק שהבלוג שלו מפליא בביקורות הופך להיות קורבן של בעלי השררה שלא מבינים את הפונקציונליות בעולם החדש והמודרני ומתבססים על שיטות מיושנות וסטליניסטיות שעבדו בעבר וכיום כבר נחלשות, דווקא מי שמבין את כוחה של המדיה החדשה הוא זה שמשלם את המחיר בצורה הגועלית והמיושנת שלו, אבל אין לי ספק שבטווח הארוך הדברים עשויים להשתנות אפילו במדינה כמו ישראל שבה הפרוטקציה והקומבינה הן מילות מפתח ואילו ביקורת היא מילה שולית, למעט ה"ביקורת" המוזמנת והמזוייפת שאנחנו רואים נפוצה במיטב רכיבי המדיה המיושנת מידי שעה ושעה. לא ראיתי את התוכנית של כולבוטק אמנם ואני לא יודע מה העניין עם החתולים אבל מי שמפטר איש ואת בת זוגו שלו עצמו על סמך ביקורת בעיני הוא לא רציני, שהרי אם לא היו ראויים מלחתחילה למה העסיקם ומדוע כעת מפטר את שניהם גם יחד? נראה שפיטורי בת הזוג הם או עלה תאנה על כך שגם היא חטאה בעבר בביקורת או עניין אישי ביניהם, ובכל אופן דבר הזוי לחלוטין, בעוד שפיטורי פרנק על סמך ביקורת תרבותית הגיונית הם מעשה נואל, שהרי פרנק כתב ביקורת תרבותית עניינית ועשה הפרדה בריאה ונכונה בין העבודה שלו למה שהוא בתור אדם מחוץ לשעות העבודה, בדיוק כמו שגינת עושה הפרדה בין עבודתו לבין אורח החיים שלו.
אדם יצא נגד היד שמאכילה אותו והיד הזאת פיטרה אותו מה לא בסדר?המפטר פיטר גם את בת הזוג שלו.
אולי לא קראת את הכתבה עם רפי גינת בידיעות אחרונות. מתברר שערוץ 2 שהוא ערוץ שהולך מאז שקם על אג'נדה שבה הוא לא מפריד בין הפרסום שלו בזמן הפרסומות לבין הפרסום שהוא מבצע מחוץ לזמן הפרסומות, ערוץ שהולך על הרדידות הנמוכה של תוכניות שאין בהן שום שאיפה למצויינות. מה שמכעיס זה שהביקורת של אורן פרנק שנכתבה לפני זמן מה על כולבוטק ועל יגאל שילון היא צודקת. אמנם אני אישית מאוד בעד התוכנית כולבוטק ומה שהיא מייצגת, אלא שהתוכנית במקור היתה חשיפת שחיתויות וכעת היא די מתכנסת לבינוניות של ערוץ 2, שעוסק אך ורק בקידום פוליטי וכלכלי של בעלי אנטרסים. אז בכתבה בידיעות אחרונות מתברר שרפי גינת שאני אגב מאמין שהוא ביסודו אדם לא מושחת, אבל רפי גינת מאמין שהוא צריך להיות גם אחראי ומנהל על החדשות בערוץ 2 וגם להמשיך להריץ את התוכנית כלבוטק, ואולי, וזה כרגע בפיילוט, להגיש בעצמו את החדשות. גינת זכה על כך לביקורת ויש חשד על פי התפיסות שגינת מציג בכתבה עליו שגינת איבד את התום שהיה לו והוא כעת איש אחר שנשלט ע"י אנטרסים. אחרת הוא היה מבין לבד את האבסורד ברעיונות שהוא מציג שם. גינת אולי כעת נמצא בשלב שהוא עשוי להשחת או להנצל וזה תלוי רק בו. ומה שמרגיז זה שהביקורות עליו בין אם מוצדקות או לא, גורמות, בין אם זה רצונו ובין אם לא, לפיטורין של אנשים.
בכתבה דובר על כך שגינת הוזעק להציל את ערוץ 2. העניין הוא שערוץ 2 לא שינה את התפיסה הדקדנטית שלו למעשה, הם מבינים שיש להם מישהו פופולארי ורוצים לרכוב על הרכבת הזאת בשביל להמשיך בדברים הקלוקלים שהם מספקים לציבור מזה שנים. גינת יכול לספק להם עלה תאנה לעוד שנים של רדידות, של צבעוניות מזוייפת, כמו שלפני כן סיפקו זאת אחרים וכמו שהם היו הראשונים להציג תמונות קשות מפיגועים בגלל שזה סייע להם למשוך קהל.
הערוץ הזה הוא ערוץ רקוב בתפיסתו שאין לו כל רצון להרים תוכניות איכות. אם היתה איזושהי תוכנית איכות בערוץ הזה, הרי שהיא יובאה מערוצים אחרים. לעיתים יוצא שאיזו תוכנית בידור שלהם מצליחה להתעלות מעל הבינוניות, אבל מבין התוכניות הרציניות קשה לי לומר שיש בערוץ 2 אפילו שביב של איכות.
לא גינת ולא אף אחד אחר יציל ולמעשה לפי התנהלות העניינים שנכתבה בעיתון הערוץ העלוב הזה רק מסבך את עצמו בהמשך של תעשייה חסרת איכות ומלוקקת שבשורה התחתונה שלה שואפת לקדם אנטרסים מסויימים בלבד בלי שום דאגה לציבור ובלי שום התנהלות תיקנית וביקורתית ולהיפך, עוצמתם בקרב עולם המפרסמים היא כה גדולה שהם הצליחו לגרום לפיטורי אדם.
ערוץ 2 הוא בעיני הגרוע והמשחית מבין כל המדיות שהגיעו לישראל אי פעם.