בדר"כ אני לא כותב על פוליטיקה ודברים שכאלו אבל הפעם מאחר והמצב הנוכחי הבלתי נסבל משפיע באופן ישיר על תרבות ועל איכות וגורם לכל אזרחי ישראל נזק בטווח הארוך זה הזמן אולי לכתוב משהו. דבר ראשון אני רוצה לכתוב על האלימות והקלות שבה אזרחים יורים באזרחים או דוקרים אזרחים או כל דרך שאזרחים מוחקים אזרחים אחרים. תופעות אלו הן תופעות גרועות מאוד שמביאות אותנו להפוך ולהיות מדינת עולם שלישי.
לא בטוח להסתובב ברחובות. כל אחד ואחת מאיתנו כיום הוא ברווז במטווח של פושעים חמושים הממלאים את הרחובות. כל סוף שבוע אנחנו רואים שכמה אנשים נרצחו ולא יופיעו לשבוע הבא. זה לא סתם אלימות הרצחנות הזאת, זה מסוכן יותר מסתם סכסוכי שכנים ותקריות מזדמנות שיש תמיד בכל מקום, פה מדובר בכוחות מאורגנים ומתוכננים היטב שמנצלים את אוזלת היד של הרשויות ועושים ככל העולה על רוחם.
בצפון, בדרום ובמרכז אנחנו נתקלים בתופעות של הרג לשם הרג. אני די סקפטי שהסופ שבוע הקרב יעבור בשקט לאור זאת שבכל סוף שבוע לאחרונה מסתיים מלבד התאונות המטומטמות שגובות קורבנות גם בהרג מכוון, ציד אדם מכוון ומתוכנן מראש ע"י חיות טרף חמושות המסתובבות חופשי ברחובות.
דבר שני הוא כל הנושא של התלמידים. הטענות שהשביתה היא רק חודש וחצי הן מטעות, השביתה היא למעשה שלושה וחצי-ארבעה חודשים מאז שהתלמידים ראו לאחרונה כיתה מבפנים. זה מאוד מסוכן המצב הזה ושוב יש כאן אוזלת יד של הרשויות. שבוע שעבר קראתי בידיעות אחרונות כתבה על יולי תמיר וכל מה שראיתי שם זה כתבה שעוסקת בקריירה הפוליטית שלה והקורבן שהיא מקריבה. אבל יש כאן דבר שאינו צחוק, יש תלמידים וסטודנטים שהנזק הנגרם להם הוא קשה מאוד.
משום מה אף אחד במדינה לא לוקח אחריות, ראש הממשלה שתחת ידיו קורה כל זאת קולו אינו נשמע ומה שאנחנו מקבלים זה שהתלמידים מסתובבים ברחובות של הפושעים ולומדים בבית הספר הלא נכון. בטווח הארוך יש צורך לעקוב אחרי השנתונים הללו שנפגעים. תלמידים צריכים להיות בבית הספר וללמוד זה דבר שהאנושות למדה לפני אלפי שנים. חבל שבישראל עדיין לא מבינים שזה הדבר החשוב. ברגע שפקידי משרד האוצר אמונים על החינוך והתרבות אפשר לסגור את הבאסטה הזאת כי זה באמת נראה כמו שוק.
הדבר השלישי שרציתי לדבר עליו הוא המצב הפוליטי הבלתי ברור. מלחמה ושלום נראים באופק או לפחות שניהם כבר לא נשמעים פנטסטיים במצבנו. נראה כי מישהו צריך לקחת את העניינים לידיים ולהשליט סדר במדינה כי המצב של המדינה הוא הדרדרות במדרון בתקופה הזאת. זוהי תקופה של שפע כלכלי יחסי שמאחר והרשויות אינן משכילות לוודא שיש סדר וביטחון לאזרחים הופכת לתור הזהב של המערב הפרוע בגרסה מודרנית. אני לא יודע למה מחכים בממשלה, השרים, או חברי הכנסת בכנסת, אני לא מבין מה בעצם הם חושבים לעצמם בשעות הללו, אם הם מבינים שזה נוגע להם או לא, אבל אם מישהו לא ייקח אחריות ויעצור את הטפשות המשתוללת התשלום לא יאחר לבוא.
ישראל לא יכולה להרשות לעצמה ממסד לא אחראי, רשויות לא אחראיות, ממשלה לא אחראית, כנסת לא אחראית. כנראה שמשהו דפוק ואם המצב הזה נמשך ישנה חובה על ראשי המדינה, בין אם זה עיתונאים בכירים, פוליטיקאים בכירים, אנשי מערכות המשפט, מערכות הביטחון, בכירים באקדמיה, ומערכות משפיעות ומעצבות דעת קהל אחרות לתת את הדעת ולהסיק מסקנות. הבלגן מתחיל כשלא מקדישים מספיק משאבים לתרבות, למוזיקה איכותית, לחינוך, לאקדמיה, לאזרחים במצוקה ולאיכות סביבה. בתקווה שמישהו יגלה אחריות ויעצור את הסחף הזה במורד המדרון בהקדם.