אורגון יכול להיות בקלות הרכב שמסמל את הג'אז המודרני, על מרבית רובדיו, עדיין ההרכב מנגן מוזיקה חמה ושומר על טווח מגע מהקהל. פעם מוזיקת עולם היה מונח שבא לתאר מוזיקה שעדיין לא הותכה לתוך המוזיקה המערבית. למעשה, בבסיס בימינו המונח לא השתנה והוא עדיין אותו הדבר. התפיסה בעבר היתה שיש סגנונות "אתניים" במקומות שונים היתה קיימת עוד לפני כן, אלא שהרעיון של לקחת את הסגנונות הללו ולבצע עליהם העצמות ג'אז היה קשה לפני שנות השישים משום שרבים מהסגנונות הללו היו שקועים ולהעצים אותם העצמת ג'אז אמיתית ובעלת עוצמה היה חייב לדרוש הרבה מכדי שמרבית המוזיקאים יעסקו בזה.
אורגון מייצגים את הדור החדש שהגיע בדיוק לתקופה הזאת, אחרי התקופה האטומית באה תקופה זו של בשורות ורצון לשינוי, התקופה האטומית היתה אודות היחיד וביטויו, אודות לקיחת אלמנטים ובידודם, והתקופה שלאחר מכן היתה הפוכה, אקלקטיות, חיפוש אחר דברים רבים, יותר מאשר פירוק לאטומים היה זה לקיחת אטומים והיתוכם יחדיו. באותו הזמן שחברי אורגון עסקו בדבר, המוזיקה המערבית היתה פחות אקלקטית במובן של "מוזיקת עולם" כפי שמשתקף היום, ועל כן האקלקטיות לא היתה המאפיין הבולט אלא החיפוש אחר האיכות ושילוב הטבע במוזיקה, בעוד בימינו מוזיקת עולם עשויה להיות כל מיני שילובים אתניים גם אם לא עברו העצמת ג'אז של ממש וגם אם אינם שונים ממוזיקה אתנית מנוגנת בסה"כ בידי אנשים שלמדו תיאוריה קלאסית וקצת אלתור.
אורגון פתחו במעין ניסוי כלים והדבר הבולט הראשון היה הבאסיסט גלן מור, שהבאס שלו וההגברה גם יחד היו בדיוק במקום שהבאס על סף התעוותות, מה שגרם לכך להיראות כאילו ההגברה לא תקינה, די דומה לדברים שנעשים היום בהיפ-הופ המודרני. אבל מור ככל הנראה כיוון לכך, משום שהדבר סייע בעדו לשלוט על הסאונד הכללי עם הבאס שלו והגביר את הבאס שלו לעוצמה מספקת שיהיה כלי קולני ככל האחרים. מבחינות מסויימות לעיתים היה זה צורם במובן דומה לזה של ההיפ הופ אבל צורם כמובן לא חייב להיות רע, במקרה הזה הצרימה לא ממש הרסה את המוזיקה בין אם מור התכוון לכך או לא, אלא להיפך!
מור גם לא בחל בנגינה "פ'אנקית" שנתנה למוזיקה צבע יותר קופצני ושמח ממה שרבים מההרכבים עושים פעמים רבות.פול מקקנדלס שניגן על סקסופונים לא מעטים, פתח עם אלטו בנגינה מלודית. מקקנדלס הוא נגן חם מאוד שמיידית הקהל הגיב לחום שלו בחום. רלף טאונר ברגעים אלו החל בצלילים הראשונים שלו בערב, גיטרה ספרדית, והשילובים הראשונים של הגיטרה והסקסופון סייעו להדגיש את הבאס ה"קופצני" של מור. בקטע השני כשהפסנתר ששימש את מור היה פחות חם והשימוש היה למטרות שונות מוזיקלית.
טאונר הוא מוזיקאי שהשימוש שלו בשני כלים שונים הוא לתכלית שונה, הגיטרה הופכת אותו לאיש אחר לחלוטין מאשר הקלידים. הקטע הראשון היה יפהפה, היה זה מעין תחושה של משב רוח מרענן, מוזיקה רגועה וחמה. האנרגטיות בסקסופון שהגיעה בקטע השני, בשילוב עם הפסנתר הובילו למחוזות אחרים. להרכב יש יכולת להכנס לסאונד "ג'אזי" כל אימת שיחפוץ, וזה בדיוק מה שקרה, כאשר ההגברה של הבאס לא הפריעה לסולו מצויין, כשכניסה חזקה של התופים בידי מרק ווקר, האנרגטי שבחבורה, שהפגין טכניקה טובה בסולו הראשון, ואנטנסיביות רבה.
בין הדברים שההרכב מצטיין בהם הם שילובים הרמוניים של כלי מיתר, מאחורי סופרנו סקסופון, אווירה קסומה של מוזיקת עולם במיטבה כפי שנתפסה בתחילת דרכה. כמובן, קשה להתעלם מג'אז פסקולי הסרטים שהחבורה עשתה! אמנם הם לא עוסקים בצרחות, באופן טיבעי ההרכב מגיע מכיוון של מלודיה וחום ולכן אין מקום במוזיקה שלו לצרחות, אבל סולו כלי ההקשה היה מהסולואים הטובים ביותר של ג'אז פסקולי הסרטים שיש בנמצא. פול מקקנדלס הנשפן גם הוא תרם את חלקו, ההרכב הזה הוא מודל מוקדם של ג'אז פסקולי הסרטים, מקקנדלס למשל כבר הבין לפני שנים את השימוש המושכל במבחר כלי נשיפה בשביל לייצר את הפסקולים הללו.
טאונר ומקקנדלס אם כן הפנימו כבר מזמן את היכולת להשתמש בכלים שונים למטרות שונות בידי אותו הנגן, במטרה לבסוף לייצר את ג'אז פסקולי הסרטים הנכסף. החילופים ההרמוניים לא הפריעו להרכב לשמור על חום בשום שלב, ההרכב הגיע לרמה כזו שהוא יכול להיות כלי ביד היוצר, וזה מבלי לציין את הכתיבה המבריקה של טאונר פחות משמעותי, כאשר אפשר היה לראות ושלמוע בבירור את ההרכב עושה מה שהוא רוצה מבחינת הלחנה! ההרכב יכול לעבור מסגנון מוזיקלי אחד לאחר בתוך אותו קטע ומבלי שזה יישמע מאולץ או מיותר.
צליל ג'אז פסקולי הסרטים של ההרכב בנוי מחיקויי בעלי חיים רבים, בין אם זה נקר, ציפור שיר, או בהמות גדולות כהיפופוטם או חיה גדולה אחרת שאני לא מזהה בוודאות, כמו גם חיקויי צלילים אנושיים, צלילי כנסיות שנשמעו מידי פעם, מוטיבים שמעלים בראש אסוציאציות מיידיות שכאלו וגורמות לקו המחשבה לייצר את הפסקול המתאים, כיאה לסגנון. הבסיס החם של ההרכב, היכולת לבצע קטעים קליטים באופן מיוחד לצד קטעים של פסקולי סרטים, היכולת להיות חומר ביד היוצר כהרכב נגנים, מבלי ליפול לעולם המכניות, מבלי לנטוש את החום והאנושיות, השתלבות טיבעית.
ציון: 5 כוכבים