פסטיבל הג‘אז אילת 2008 26 באוגוסט, קדמה וימה

הצבע החסידי של המופע קדמה וימה ניכר כבר משלבי ההתחלה. הנגינה השוטפת נפגמה לטעמי דווקא ברגעים שבהם ההרכב ניסה לנגן ג'אז יהודי, בשלבים הללו הגיטרה הספרדית נשמעה כשוקעת להשראה נמוכה, ללא אופק, ללא אלתור של ממש, והסקסופון היה נטול רצון לעשות משהו מעבר למה שקורה במוזיקת חתונות. אלו דברים שקורים פעמים רבות לאמנים שעושים משהו ששוקע לעבר ומתכנס לתוך משהו שלא קיים במציאות ששואפת להשראה גבוהה.

למזלו של ההרכב היו כמה דברים שהצליחו להרים את המופע, ראשית, ההרכב ניגן בחום. בדרך כלל נגינה בחום לא מתאימה כשרוצים לעשות העצמת ג'אז לחומר ששקוע, אבל במקרה הזה היה די ברור שהחבורה לא ביקשה לעשות העצמת ג'אז לחומר היהודי, אלא לשקוע איתו למצולות! וכאן למזלם היה יתרון לחום של הנגינה שלהם, זה בא לידי ביטוי במלודיות, בשילוב בין כלי המיתר השונים, ובעיקר בכך שהטכניקה לא היתה גבוהה זה איפשר לחוש היטב בחום.

המתופף דניאל דור מיעט לבוא לידי ביטוי, במופעים שכאלו במקום פתוח כבר ראינו שנה שעברה את החשיבות של התופים, כל המופעים מאוד מבוססים על יכולת המתופף להרים את המופע, וכשהמתופף שוקע אחרי הסולנים זה טוב רק אם הסולנים שואפים להשראה גבוהה, כשהשאיפות הן לכיוון השקיעה די ברור שהמתופף במצבים כאלו אם הוא נגרר אחרי השקיעה של האחרים, הוא יהפוך למפוהק למדי.

וכאמור הקטעים היהודים של ההרכב היו שקיעה אחת גדולה. לעומת זאת, כאשר ההרכב החל לפעול על חומר בלקני, ראינו משהו שונה לגמרי. העסק התעורר, לפתע כל אחד מהנגנים נראה טוב הרבה יותר מבחינה טכנית, החום של ההרכב האפיל ומשך קדימה, וההרכב גם החל להשמע כמו שהרכב ג'אז חייב להשמע: מאלתר, מחפש מחוזות חדשים. ארנן רז הסקסופוניסט התעורר לחיים חדשים בקטעים הבלקנים. רועי רז עם הגיטרה הספרדית נשמע מלא השראה. נאור כרמי שהיה יציב לכל אורך הערב גם הוא נראה היה שקיבל עוד כוחות מהחומר הבלקני. ואורן צור יכול היה להפגין הרבה יותר מהטכניקה שלו.

ההרכב פשוט לא הפנים שהרעיון שצריך להנחות אותם אם הם רוצים להיות בעולם הג'אז, הוא שעליהם למצוא לקסיקון יהודי לחומר היהודי שהם עושים, שיהיה מתאים לג'אז. מפה תגיע העצמת הג'אז. הם צריכים ללכת למופע של דניאל זמיר בשביל לראות במה מדובר, במקרה של ההרכב של רועי רז, הקטעים היהודים היו מנותקים מהחופש הג'אזי, לפחות לטעמי.

נקודות האור היו הפוטנציאל של ההרכב והאהבה שיש לו לחומר אבל יש להם דרך ארוכה לפני שאפשר יהיה לומר שהם עושים ג'אז יהודי ברמות הגבוהות שיש היום.

ציון: 2.5 כוכבים

תגובה אחת בנושא “פסטיבל הג‘אז אילת 2008 26 באוגוסט, קדמה וימה”

  1. שלום ,
    שמי אורי והייתי בהופעה.
    אני לא יודע למה אתה מתכוון שאתה אומר שקיעה , אני הרגשתי המון אנרגיות , וכמו שהיה נראה גם שאר הקהל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *