ההרכב של נמיסלובסקי עדיין לא מוכן, בעיני, החומר שנעשה לא גומר היטב, ואחרי שראינו בארץ בשנים האחרונות ג'אז איכותי מאוד בפסטיבל שמגיע מהג'אז הפולני, בפרט מי שהיה שנה שעברה במופע המשובח של תומאס שטנקו שזכה לתשבחות כל כך רמות, יכול להבין מדוע הייתי מאוכזב למדי. ההרכב של נמיסלובסקי מתודי מידי לטעמי, בעיקר הסולנים יאצק נמיסלובסקי, ויז'י מאלק, הם טכניים מידי, מתודיים מידי, הם חסרים את החופש, כנראה שקרה משהו לג'אז הפולני, הדור הצעיר נראה נוקשה יותר.
בעוד זבגנייב נמיסלובסקי עצמו הפליא במיטב המסורת הפולנית, סולואים מלאי השראה וחופש, היו שני הסולנים הצעירים ככאלו שעדיין לא יכולים לעמוד בעומס של הובלת מופע, אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אלמלא נמיסלובסקי היה שם. הבעייה שלהם היא לא טכנית בהכרח, כי הם בהחלט מבינים במוזיקה, אלא בעייה של הבנה ברוח הג'אז.
מאידך קשה היה להתעלם מהפסנתרן יאסקולקה, שהוא שופע רעיונות וחי בעולם משלו. האיש בהחלט העניק הנאה רבה והעניק פעמים רבות צבע חדש, שיתופי פעולה עם הבאסיסט ברנסקי, יש תקופה מצויינת לבאסיסטים ומתופפים בפולין, וגז'יב על התופים היה דוחף ופעלתן והיה כייף לשמוע את השילובים הללו, בייחוד כשזבגנייב נמיסלובסקי עלה לנגינה והחופש מהסקסופון שלו היה רענן כמו חמאה טרייה מוכנה למאכל.
יאצק נמיסלובסקי ככותב יותר מעניין מאשר כנגן, המוטיבים ההרמוניים שהוא מתעסק איתם בהחלט מרמזים על היכולות שלו, גם כנגן היו לו רגעים טובים יותר, אבל בסיכום הכללי הנוקשות היתה מאכזבת למדי, ונמיסלובסקי הצעיר יחד עם מאלק היו בעיני החולייה החלשה של הערב בהרכב שבלעדיהם לטעמי היה יכול להפליא הרבה יותר.
נקודה לציון היא שייתכן ונמיסלובסקי הצעיר סבל מחוסר ביטחון כתוצאה מהקהל. בשלב הצגת ההרכב נמיסלובסקי הותיק הציגו כ"יאצק" והקהל שמכיר את הדמות "יאצק" מתוכניות הילדים השונות בכיכובו של שלמה בראבא, גיחך בקול רם. יאצק נמיסלובסקי הצעיר נראה היה קצת נבוך ולא הבין מדוע צוחקים וייתכן שזה הטריד אותו במהלך ההופעה ומנע ממנו להיות משוחרר יותר.
ציון: 3.5 כוכבים