ב-YNET מתפרסמת כתבת מחאה נגד "תרבות הרייטינג" שבמקום שתופיע בכותרת של YNET, מתחבאת לה שם איפשהו בין תת הסעיפים של תרבות ובידור באתר שלהם. אחת הבעיות היא שכיום מחאה בישראל היא דבר שלא ממש מזיז לאף אחד. למעשה, מחאה נתפסת כמשהו של לוזרים בתפיסה העלובה של פרנסי וקובעי המדיניות בישראל. ברגע שממתגים משהו כמחאה, זה הופך להיות בסגנון הכלבים נובחים והשיירה עוברת, וזה די אופייני לדיקטטורת הרייטינג הישראלית, שהיא הגרועה מכל המדינות המערביות.
חלק מהיתרונות של תרבות הרייטינג, ובכלל, של כל תרבות שמבססת את עצמה ללא שום מדדי איכות, ובכלל, ללא שום מדד ארוך טווח, היא שככל שהתרבות שולטת יותר, ההשראה שלה על הציבור הופכת את הציבור נמוך יותר ויותר, ואז קל לה לתרבות הרייטינג להמשיך בשעיטה כלפי מטה כאשר ההמונים נוהים אחריה משום שמאפייני תרבות של עדר שמזהה את הנוסחא של ככל שיותר נמוך וגרוע כך יותר כדאי לצרוך, הוא שהעדר הזה שועט במלוא העוצמה למטה אחרי מנהיגי הרייטינג השורצים כבר בכל עמדות המפתח המשפיעות כמעט.
נניח שימציאו מכונה גאונית, ויעמידו אותה בקרן רחוב. המכונה תהיה כזו, שכל אדם שמתחבר למכונה לבחור מתוך קטלוג שכולל את כל הספרים בעולם ספר מסויים, והמכונה תכניס לו את זה ישר לראש בתוך שניות. אפילו מישהו שלא קרא ספר מימיו המכונה תבנה אותו, תכניס לו אוטומטית ספרים לפי הסדר שהכרחיים כקריאה מקדימה לספר הנבחר. ברור שאדם שילך ברחוב ירצה להגיע למכונה הזאת, לכל אחד יש במכונה כזאת מה לעשות, בכל תחום. רוצה להיות נגר? המכונה יכולה לקצר לך את כל הלמידה. רוצה להיות דוקטור? כנ"ל.
ובקיצור, מכונה שכל אדם יכול ללמוד ממנה מה שהוא רק רוצה. כל מה שהאדם צריך הוא אך ורק דבר אחד, לרוקן את הראש ולא לחשוב על שום דבר, להקדיש את תשומת הלב למכונה, ממש לעצום עיניים ולהתחבר למכונה. אך נניח שיש למכונה המושלמת והנחשקת הזאת, בעייה אחת קטנה. ממש באותה קרן רחוב, עומד בריון עם אלה ששונא את המכונה הזאת. הוא שונא אותה כי היא מתעסקת לו עם הביסנז, הוא מזה שנים עושה אחלה עסקים בזכות זה שאנשים הם נבערים, והמכונה הזאת היא בשבילו אויב. אז אדם שרוצה להגיע למכונה, צריך לקחת בחשבון שהבריון הזה ברגע שיראה אותו מחובר למכונה, יתקוף אותו עם אלה.
ועכשיו נגיע לעיקר הסיפור. מגיע אדם למכונה, מתחבר אליה. אני אזכיר את התנאי ללמוד מהמכונה מהפיסקה הקודמת, התנאי הוא שהאדם הלומד מהמכונה, צריך להתחבר אליה ולהתרכז בה, לא לחשוב על דבר אחר, שכל תשומת הלב שלו תהיה במכונה. אז אותו אדם שהגיע לקרן הרחוב ושהתחבר למכונה, הוא כעת מרוכז מאוד, מתחיל ללמוד דברים מדהימים ומופלאים שתמיד רצה ללמוד. אך במקביל, הבריון שרואה את אותו איש מחובר למכונה, שולף את האלה ומתקדם לעבר המכונה. הוא פונה אל האדם שמחובר אליה, ואומר לו להתנתק מהמכונה לפני שהוא שובר לו את הראש עם האלה.
וכעת, במצב שנוצר, האדם שמחובר למכונה בבעייה. הוא צריך להחליט למי הוא מסב את תשומת ליבו, למכונה, או לבריון. הוא רוצה מאוד להקדיש את תשומת הלב למכונה, אבל אם יעשה כן, הבריון יתחיל להכות אותו וישבור לו את הראש. אז מה הוא יעשה עם ראש שבור שבתוכו יש מידע של ספרים? ברור שהאיש חייב להתנתק מהמכונה, להקדיש את תשומת הלב שלו לאותו בריון, שכעת כבר מתחיל לתקוף אותו עם האלה. בקיצור, עליו לעזוב את המכונה.
הבריון, שאין שום תרומה חיובית ממנו לאדם הלומד, ניצח. הוא לקח 100% מהרייטינג, את כל תשומת הלב. המכונה שהיא יכולה להיות כה מועילה, זכתה לאפס אחוזי רייטינג. אין ספק שזה נצחון מוחץ שמוכיח מבחינת הבריון, שדרכו צודקת. אחרי כמה שבועות הבריון יטען שהמכונה חסרת תועלת ושאף אחד לא רוצה להתחבר אליה ממילא, ולכן אפשר פשוט לפרק אותה ולהוציא אותה מקרן הרחוב.
בישראל מודל הבריון מנצח בגדול. חבורות חבורות של בריונים שכאלו מצויים במוקדי ההשפעה הגדולים ביותר בישראל. לכן אין פלא שישראל בירידה בכל התחומים, וזה הפרדוקס של הבריון. כשהמדינה בשיאה, יש שפע, שוכחים שצריך איכות, ולכן מוותרים לו. עוזבים את המכונה והולכים הביתה, כי הכל הולך טוב ממילא. אך מה קורה כשיש משבר? אז פתאום מבינים כולם שאין מה לעשות, בשביל שיהיה בעתיד הייטק, ובשביל שיצאו מהאקדמיה אנשים מוכשרים, ובכלל, שכל איש מקצוע יהיה בהשראה טובה, מקצועי ומיומן, המכונה יכולה להיות לעזר רב. ואז, לא מוותרים לבריון והודפים אותו לאחור ומתחברים למכונה.אחרי כמה זמן כשהמיומנות חוזרת והטמטום נעלם, מגיע שוב השפע, ואז חוזר הבריון.
אין סיכוי שהבריון יסכים מעצמו לוותר על החיים הטובים שלו. האפשרות היחידה היא לנצח אותו במשחק שלו, להביא אלה, לפרק אותו, ואז לאפשר לאנשים להתחבר למכונה חופשי. במקרה שלנו, צריך להגיע למצב שדברים איכותיים יזכו לרייטינג גבוה, בשביל לבטל את תרבות הרייטינג. אין אפשרות אחרת.