ג'ו עמר

לפני מספר ימים הלך לעולמו אחד מיוצרי המוזיקה המזרחית החשובים ביותר, ג'ו עמר. אפשר לומר שהתגשמותה של המוזיקה המזרחית כמוזיקה שמצויה בזרם המרכזי של ההוויה הישראלית, הייתה החזון של ג'ו עמר, ואולי החלום שלו. כאשר עלה לישראל בשנות החמישים, עדיין לא הייתה מודעות לתרבות המזרחית כמשהו שיכול להיות נחלת הכלל. העידן של ראשית ימי הזמר המזרחי כלל שירה דתית, לצד שירה שאינה דתית. לצד פיוטים, ושירים עם קשר חזק לאל, היו אלו שיריו של עמר כגון "שיר השיכור" ו "הו, ברצלונה, ברצלונה" שהיו השירים שהכניסו אותו למרכז התודעה והיו ראשיתה של הגדרת הזמר המזרחי כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.

בנוסף לכך הביע עמר מחאה למול מוקדי הכוח בתרבות בישראל שהפנו משאבים רבים ליוצרים במסגרת תרבותית אשכנזית, וכמעט ולא היפנו משאבים לקידום תרבות וזמר מזרחי. עד עמר לא היה ליוצרים ומוזיקאים בתחום המוזיקה המזרחית זירה מספקת שבה יוכלו להפיץ את המוזיקה שלהם, ובכך לא היו חופשיים מספיק להתמקד ביצירה וביצוע של המוזיקה שלהם לקהלים רחבים ככל האפשר. זה סוג של שאלה שליוותה את הציונות מראשיתה, הציונות שאפה בעצם לגשר על שלל התרבויות שהגיעו העולים מהניכר, לתוך זרם מרכזי אחד.

אבל בפועל ניסיון הגישור הזה לא צלח ולא הביא ביטוי לעומק הדברים. אמנם היו מלחינים קלאסיים שעסקו בכתיבה עם מאפיינים מזרחים, וזמרות כשושנה דמארי יכלו להביא מהתרבות שלהן לתוך המיינסטרים, אבל זה עבר עטיפה וסינון מסוימים שיתאימו למה שיועד, לא אותנטי מזרחי אלא שילוב איטי ומסונן של אלמנטים מהמוזיקה והתרבות המזרחית, שפעמים רבות בפרשנות החדשה שהם קיבלו, היו מסורסים כמעט לחלוטין מהחיוניות והמקוריות שבהם. מאחר והזרם המרכזי לא סיפק אלמנטים אלו, ראשית הזמרים המזרחים הייתה במוזיקאים עצמאיים שביצעו את המוזיקה שלהם בלי רצון למסחר את עצמם לכיוון הזרם המרכזי, בלי לעבור את הסינון של המעטפת.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=vWx_ardYNO8[/youtube]

שלום לבן דודי – הלחנה ועיבוד לפיוט בן אלף שנים

 זמרים אלו שפעלו אותנטית עשו זאת בעיקר בתחום השירה הדתית, פיוטים, אך היו הללו שבעצם יצרו את המוזיקה המזרחית. וכמו כל מוזיקה שרוצה לעבור משלב של שירה דתית לשירה שיכולה לתת מענה לכל צורך, הייתה זקוקה שירה זאת לפריצת דרך והכרה. וג'ו עמר למעשה פרץ את הדרך הזאת, כאשר שיריו, ולא רק הדתיים, אלא בעיקר אותם שירי חול, הצליחו לשבור את החומה ובכך בעצם מתחילה המוזיקה המזרחית לחלחל במלוא הדרה אל הכלל.

חלק גדול מהעבודה של עמר לקידום המוזיקה המזרחית התבצע מחוץ לגבולות ישראל, במדינות בניכר שם עמר יצר לעצמו מוניטין עצום ומוצדק כאחד ממעצבי הפולקלור הישראלי המתחדש לאחר אלפי שנות גלות. עמר השפיע על הזמרים הנגנים והיוצרים בזמר המזרחי שבאו לאחריו, ג'ו עמר הותיר בעצם חזון ממומש ומורשת, לא מדובר על תקופה שבה נערים רצו לקנות עולמם, אלא מוזיקאים מזרחיים של אז באו מאהבה אמיתית וכנה למוזיקה, לפולקלור, לתרבות, על כל האפשרויות שיש בהן, ובכך ראשוני המוזיקאים המזרחים, ועמר אחד החשובים ביותר בכך בהיסטוריה של הזמר המזרחי בישראל, עיצבו את הבסיס.

תגובה אחת בנושא “ג'ו עמר”

  1. פינגבאק: אפילו עז

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *