בלוג בנושאים שונים, מסביב למוזיקה, אמנות, וטעם
התקליט 78" בנוי משני שירים Come On Home השיר השני ובצד השני Aggravatin' Papa. ההקלטות הוקלטו בפברואר 1923 והתקליט יצא לשוק כחודש לאחר מכן. אגב הזמרת אלברטה האנטר ביקרה בישראל מספר פעמים בשנות השישים ביקורים פרטיים (לא לצורך הופעות) ונהגה לענוד באופן קבוע ענק מיוחד שהכינו לה פה במיוחד.
מי שרוצה לראות עוד דברים כאלו יכול למצוא באתר של ג'ון טפטלר שיש לו אוסף מהמרשימים בעולם של תקליטים ישנים.
חיפשתי ספר על מוזיקה מזרחית ולא מצאתי. זוהי קריאה די נואשת לפני שיהיה מאוחר מידי, מישהו צריך לקום, לאסוף חומר, ולכתוב ספר על המוזיקה המזרחית בישראל. למה? דבר ראשון כי היום עדיין אפשר למצוא כמה וכמה מהגדולים של המוזיקה שיודעים הכל או כמעט הכל על השורשים שלה, הרקע שלה, והתפתחותה והם יכולים לתת מידע מדוייק. דבר שני, בעוד כמה שנים ייתכן שכבר יהיה מאוחר מידי. המוזיקה המזרחית צריכה להיות מונצחת בספר שיסקור את התפתחותה, או שתשאר כמו במילות השיר "בן בלי שם, בן בלי בית".
המוזיקה המזרחית היא אחד הדברים הכי פחות מוערכים בישראל. אחת הסיבות לכך היא שבהוויה הישראלית תמיד ראו ביוצרי המוזיקה לא ממש מוזיקאים אלא חובבנים שיכולים לשיר. ולא כן היא. נכון שבתחילת דרכה היתה המוזיקה סוג של אומנות נאיבית, כזו שמגיעה משילוב של פולקלור עם השפעות חיצוניות. אבל כבר בשנים הראשונות הגיעו להישגים מרשימים בתחום, הישגים שההשפעה שלהם על המוזיקה הישראלית והתרבות הישראלית עדיין לא נחקרה מספיק. והסיפור של המוזיקה המזרחית משקף מאוד את המצב החברתי בישראל, או במילים אחרות, המוזיקה היא כמו מראה, המילים שיצאו מהכותבים והזמרים יצאו מהלב ולא פחות משעיצבו את העתיד, הן דיברו על המצב הקיים והוציאו אותו החוצה.
הראיון עם נעם שריף בבלוג של עומר שומרוני מעלה מספר דברים מעניינים. הנה ציטוט שאולי מבטא באופן יסודי את שורש הבעייה : "התכחשנו לעבר שלנו. אנשים ניסו ליצור כאן זהות חדשה בלי ליצור קשר לעבר. הפילהרמונית, לדוגמא, לא השתנתה כהוא זה. היה עכשיו פסטיבל שבעים שנה לפילהרמונית, ולא ניגנו שם יצירה ישראלית אחת. מה כן עושים? ברהמס ובטהובן בפעם האלף. דבר כזה לא היה קורה בצרפת או בגרמניה". אלו דברי תוכחה כנגד התרבות הקלאסית בישראל. דברים אלו צריכים לעמוד כתמרור אזהרה לתרבותיות הישראלית. שריף, שיש לו קבלות של עשייה ארוכת שנים בתחום המוזיקה הקלאסית, מניח את האצבע שלו על שורשי הבעייה התרבותית הישראלית הגדולה ביותר, ולא רק בתחום המוזיקה הקלאסית.
מבט קצר על ההיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל מראה עד כמה פוספס הנושא של המוזיקה. האם מישהו בהוויה הישראלית מודע לכך שבעבר היתה כאן פילהרמונית מהטובות בעולם, מורים מהטובים בעולם למוזיקה. מישהו מודע לכך שהטנור חוזה קררס, אחד מגדולי זמרי האופרה של המאה העשרים עשה את תחילת דרכו בלימודים בישראל? דבריו של שריף חותכים כסכין את חלל החדר. נראה כי אף אחד בישראל לא אוהב להקשיב לדברי תוכחה. הכי מגניב זה שנותנים להם לנהל בשקט. ישראל נראית רע מאוד וההדרדרות התרבותית באה לידי ביטוי לא רק במוזיקה קלאסית, מוזיקה קלאסית היא דוגמא שמעידה על הכלל, אפילו במוזיקה הרצינית ביותר ששורצת באקדמיות עד כדי מיאוס, אפילו שם יש כשלון מוחלט בכל הקשור ליצירתיות ואיכות.
יש לייבל אחד בעולם למוזיקה יהודית מתקדמת וזהו הלייבל "צדיק" של ג'ון זורן. הלייבל לא עוצר במוזיקה יהודית אלא עוסק גם בסגנונות נוספים מכל רחבי העולם. זורן, מוזיקאי נכבד בפני עצמו, פותח דלתות שלא היו קיימות לפני כן לעולמות מוזיקליים עשירים ומעניינים שקשורים גם בכליזמר. אמנם עוד מתחילת המאה העשרים היו הקלטות מעניינות של כליזמר בג'אז, אבל לא היה לייבל שחקק זאת על שמו. הלייבל צדיק עושה זאת.
המילה 'צדיק' היא בעלת קונוטציות מעניינות. זוהי מילה נרדפת לדבר הכי קרוב לשלמות רוחנית ונפשית שאדם יכול להגיע בהיותו צדיק. הלייבל צדיק הוא אולי הלייבל הכי "צדיק" מבין הלייבלים מהבחינה הזאת. הרעיון לחשוף מוזיקה מתקדמת גם אם אינה במיינסטרים הוא רעיון ענק וכל המחמאות לג'ון זורן ולצוות שלו ב"צדיק".
כתבה מעניינת אודות לייבל ישראלי חדש, הממומן מקרן ברונפמן, המתכונן לעודד ישראלים שמצויים ב underground לייצא מוזיקה באנגלית. הלייבל בעצם משתמש באנשים נכבדים וותיקים מתעשיית הפופ הישראלי כיועצים, ופה נשאלת השאלה, כמה "underground" כבר זה יכול להיות? האם זה ייראה כמו תעשיית הפופ בישראל?
ישראלים ששרים באנגלית? היו כמה הצלחות אבל לא ממש משפיעות וגדולות. לא היתה להקת אבבא ישראלית או משהו כזה. ואולי עכשיו תפתח הדרך לאמנים ישראלים צעירים המעדיפים לשיר באנגלית. רשימה נכבדה של אדריכלים ויועצים, יצטרכו לפצח את השוק העולמי. האם לישראל יש מה להציע לעולם? מבט על ההיסטוריה מראה שתעשיית הפופ הישראלית מושפעת עמוקות מתעשיית הפופ דוברת האנגלית, ולא להיפך.