מחבר: Mr. Whale

יום חמישי, 23/8/2012, דלתות 21:30 בארבי רחוב קיבוץ גלויות 52 תל אביב טלפון 03-5188123

ניתן להזמין באינטרנט

רוברט בלפור נולד בשנת 1940 במיסיסיפי. את הגיטרה הראשונה שלו ירש מאבא שלו גרנט בלפור שהיה נגן בלוז בסטייל מאוד ישן של ראשוני הסגנון. אביו נפטר זמן קצר לאחר מכן בשנת 1953 ורוברט בלפור נאלץ לותר על עזיבת הבית וקריירה מוזיקלית לטובת סיוע למשפחה. הוא העמיק בבלוז מתקליטים ישנים של ג'ון לי הוקר, מאדי ווטרס, האולין וולף ואגדות בלוז אחרות שהיו פופולאריות בשנות החמישים.

באחת הפעמים עוד ביותו נער עת היה במסיבה אישה מסתורית הסעירה את דמיונו. היא ניגנה קטע בלוז מוכר בדרך שלא הכיר. כאשר ניגן קטע של ג'ון לי הוקר לימדה אותו לנגן בדרך אחרת ולכוון את הגיטרה אחרת. בלפור למד את הטריק תוך זמן קצר באותו היום כבר ניגן טוב ממנה והיא אמרה לו "אולי יום אחד תגיע למקומות ותצטרך את זה". לאחר מכן הוא לא מצא אותה שוב מאחר ומסרו לו מספר אנשים שהיא נסעה לשיקגו להופעות.

להמשיך לקרוא רוברט בלפור, 23 באוגוסט, מועדון הבארבי

המגמה הכי חשובה שקרתה השנה לתעשיית המוזיקה המערבית קשורה במוזיקת ראפ: בשנת 2011 הראפ הוא מעודן יותר ביחס לעבר, ישנה מגמה כזו שבה הראפ והתדמית של הראפרים משתנה מעט, מתמתנת. המגמה הזו משפיעה מאוד על כללי המשחק, משום שהראפ הוא זה שמוביל את תעשיית המוזיקה מבחינת יצירתיות ודחיפה לשינוי.

מותה של איימי ווינהאוס הוא סיפור מעניין מבחינת תעשיית המוזיקה. ווינהאוס עשתה שינוי גדול בדעת הקהל שרוצה לחזור ככל הנראה לזמרות שיש עומק רב יותר בשירתן. זו מגמה מפתיעה כי עד כה בנושא עומק זמרות פופולאריות ישנה ירידה תלולה במשך השנים, ווינהאוס קיבלה הזדמנות מעניינת ולקחה אותה בשתי הידיים, עם מותה ייתכן ותעשיית המוזיקה תנסה לשמר את הנישה. החל מהצלחתה של סוזן בוייל בשנת 2009, היה פתח לזמרות שיכולות לשיר בלי להיות מעצבות אופנה או דוגמניות, ולהצליח להיות פופולאריות. השנה הם מצאו את אדל, זמרת שמספקת את זה וההצלחה גדולה מאוד.

להמשיך לקרוא סיכום 2011 בתעשיית המוזיקה המערבית

בראשית הפרק הראשון כתבתי על ווילי דיקסון שהיה מלחין מבצע ויוצר חשוב הן לבלוז והן לרוקנרול וסגנונות שונים של רוק. כן כתבתי על חשיבות מבצעי שיקגו בלוז בתקופה בה דיקסון היה האיש החשוב של הלייבל צ'ס כהשפעה מעצבת על הרוקנרול והרוק, בראשם מאדי ווטרס. ווטרס אמר משפט שאולי מסכם היטב את החלק ההוא "The Blues Had A Baby And They Named It Rock And Roll". הרוקנרול הוא במידה רבה הבייבי של הבלוז כפי שראינו. לאחר מלחמת העולם השנייה החל לצמוח זרם חדש בתרבות האפרו-אמריקאית הפופולארית. בעוד הבלוז השתייך במידה רבה לכולם, כולם עסקו בו ועשו אותו, לבנים, שחורים, בלוזיסטים, רוקנרוליסטים וג'אזיסטים, בבחינה החברתית, רוחות חדשים נשבו בקהילה האפרו-אמריקאית.

להמשיך לקרוא בלוז, פרק 1. מבוא לבלוז, ב. הנשמה של הבלוז – סול

למרות שאני חובב מוזיקת בלוז מזה שנים, מיעטתי לכתוב בנושא בבלוג עד כה. היו לכך מספר סיבות, הראשונה, בימים שכתבתי כאן על מוזיקה מרבית ההופעות היו דווקא של ג'אז ועל זה כתבתי. עכשיו החלטתי לפתוח בסדרת כתבות על מוזיקת בלוז. הפרק הראשון יעסוק במבוא להיכרות עם מוזיקת בלוז. ההיכרות עם מוזיקת בלוז היא פחות פשוטה ממה שנראה על פניו, הבלוז מוזיקה בעלת מבנים פשוטים לכאורה, אך מתברר שבלוז לא תמיד מאובחן למרות הפשטות שבו על ידי מאזינים, בעיקר השפעותיו הגדולות על סגנונון אחרים כגון רוק, ג'אז, היפ הופ, קאונטרי ומוזיקת נשמה.

הבלוז הוא אחד הכוחות הגדולים מאחורי הפיכת המוזיקה האמריקאית למוזיקה משפיעה מאוד בתחומים שונים, התחום הפופולארי, הפולקלור, הדתי וגם הקלאסי. הרוק שהפך להיות מרכיב חיוני ברוב הסגנונות המודרניים הפופולאריים מבוסס מאוד על בלוז, אך לא תמיד הקשר ברור אפילו במקרים הטריוויאליים ביותר. אני אתחיל עם ווילי דיקסון (Willie Dixon), הנחשב לאחד היוצרים החשובים של הבלוז בשנות החמישים. דיקסון היה מאחורי התפתחות הרוקנרול, ליווה בהקלטות הראשונות החשובות לתחום את צ'אק ברי (Chuck Berry).

להמשיך לקרוא בלוז, פרק 1. מבוא לבלוז, א. הבייבי של הבלוז – רוקנרול

היום נערכה תערוכה קטנטנה ומעניינת שבה הוצגו כתבי כמה מהיוצרים בזמר הפופולארי בישראל. בין השאר הוצגו מילות השירים התווים של מיטב הפזמונים והקלאסיקות בישראל, שירים ותווים בכתב היד המקורי ובסריקה ביחס 1:1 של אלכסנדר פן, עוזי חיטמן, נעמי שמר, אהוד מנור, לאה גולדברג, אלכסנדר סשה ארגוב, יעקב בורלנד, אברהם שלונסקי, משה וילנסקי, דוד זהבי ומרדכי זעירא.

התערוכה בשיתוף הספריה הלאומית ובאדיבות בני המשפחה של האמנים ואקו"ם מראה קצת מ"אחורי הקלעים" של כמה מהדברים שנכנסו לפנתיאון הישראלי, למשל שיטות העבודה של האמנים , האנקדוטות הקטנות וכל מיני דברים שקשורים בגרפולוגיה. מסקירה למדתי מספר דברים:  שנעמי שמר כותבת תווים באופן מודרני, בעוד דוד זהבי מציין בכתב יד הערות כגון "בקצב הרגיל" ו"במהירות בינונית". אהוד מנור מספר בכתב ידו את סיפור השיר "בלדה לשוטר" שכתב לבקשת אפרים קישון. "הליכה לקיסריה" בכתב היד המקורי של חנס סנש במקור נקרא לאחר מכן "בחוף קיסריה".לעיתים נהגו לכתוב "צלילים" במקום "לחן".

להמשיך לקרוא תערוכה לכתבי חברי אקו"ם שהלכו לעולמם צוותא תל אביב 25.12.2011