מבקרי הג'אז #9

ישנה בעייתיות בהבנת אמנות נאיבית. התייחסתי במעורפל לנושא של הקושי של הבנת מוזיקה נאיבית. מבקר הג'אז החשוב רוג'ר פריור דודג' היה בין הראשונים וככל הנראה הראשון שלא ראה בשיטת הסימון של המוזיקה הקלאסית ככזאת שמספיק טובה בהכרח עבור ג'אז. מאוחר יותר, הוא עצמו השתמש בשיטה זו לניתוח עבודתו של באבר מיילי בשנות השיא שלו אצל דיוק אלינגטון, ובמשך השנים יש באמת הבנה ששיטת הסימון המערבית הישנה לא בהכרח מספיק טובה לרעיונות מוזיקליים מסויימים, אלא שכמובן ישנה את ההשחתה הטבעית מתוך הנוחות שבסימון התווים הקלאסי.

למרות זאת בסגנונות כמו היפ-הופ אפילו בימינו רבים מהמוזיקאים שעסוקים בסגנונות אלו, ובכך הם אינם שונים למשל מחלק ניכר מאמני הבלוז והג'אז של שנות העשרים, או מאמנים שעסקו בפ'אנק של שנות השבעים או בגוספל או סול וחלק מהג'אז כולל הביבופ, אמנים שלמדו את התאוריה המוזיקלית שלהם מפה לאוזן, מדור לדור, מהשפעה והאזנה ולאו דווקא מלמידה פורמלית נטו של תאוריה קלאסית. להמשיך לקרוא מבקרי הג'אז #9

פסטיבל סולם יעקב

פסטיבל שהוא אחד הותיקים שיש בארץ, פסטיבל סולם יעקב , 30 שנים, יתקיים בשבוע הבא. שורה ארוכה של אמנים שהופיעו בפסטיבל הזה כולל אמנים שהפכו למפורסמים מאוחר יותר, ושאר הדברים שמסביב לפסטיבל שכולו על טהרת פולקלור, הופכים את הפסטיבל הזה לאטרקטיבי לכל המשפחה וליחיד במינו בישראל שהוא שכזה. הפסטיבל יתקיים בסופ השבוע חמישי שישי שבת וצפוי כמו כל שנה למשוך עניין רב. הפסטיבל הוא מסוג חינוכי, מוזיקלי, איכותי ומרתק ויש בו היצע רב של פעילויות שכדאי לבדוק בתוכנייה בדיוק.

כל שוחר תרבות ישראלי מומלץ לו לבקר בפסטיבל זה לפחות פעם אחת.

live 365

מזה כמה שנים שאני נוהג להאזין לשפע שיש ברדיו 365. עשיתי אפילו מנוי VIP לא מזמן בשביל להגדיל את כמות התחנות. אני לא חושב שיכול להיות למישהו טענה שאין את המוזיקה שהוא אוהב שם, הייצוג של הסגנונות הוא עצום, ולמעשה כל אחד יכול לפתוח תחנה משל עצמו במחיר לא גדול. בעיני יש כאן פוטנציאל ענק שחברה גדולה תשתלט על זה ואולי תהרוס (או תשפר) את זה, משום שזה די העתיד של הרדיו. בלי לתפוס תדרים, בלי להפריע לסביבה עם אנטנות ומשדרים, מגוון גדול, וכל מה שאפשר היה רק לחלום עליו לפני עידן האינטרנט, ממומש כאן הלכה למעשה.

נכון שגם הרדיו הרגיל יש לו תפקיד, בעיקר סינון תכנים לילדים ובני נוער וכדומה, אבל בעידן שלנו שיש כזאת חשיפה לכל מיני תחלואים רדיו 365 הוא פנינה של ממש, שמאפשרת בחירה עצמאית של המאזין בתכנים מתוך היצע עצום. מרבית התחנות עדיין משדרות באיכות דומה לזו של הרדיו הרגיל, בעיקר מהסיבות של תאימות עם כמה שיותר מאזינים, אבל הפוטנציאל קיים לכך שתחנות רדיו אינטרנט עתידיות ישדרו באיכויות גבוהות הקרובות לאיכות של סידי ואולי בעתיד הרחוק גם יותר.

 

התחברות לסגנון הבלוז

לאחר הכתבה על ביג ביל ברונזי נשאלתי שאלה באופן אישי כיצד אפשר להתחבר או ללמוד על סגנון הבלוז למי שבכלל לא יודע ואין לו מושג. ציטוט: "נראה לי מענין הכתבה על big bill broonzy אבל אני לא יודעת כלום על בלוז ורוצה ללמוד ואין לי מושג איך לומדים על הסגנון או איזה אמנים צריך לשמוע. מצפה לעזרה אם אפשר תכתוב לי לדואל שלי. תודה **********". כמובן שזו הזדמנות טובה לסקור את האופנים שאנשים מתחברים לסגנון הזה בימינו, באופן כללי ואני מקווה שמהתשובה ניתן יהיה ללמוד על זה. כהקדמה אולי כדאי לציין את הבעייה שאנשים נתקלים בה, לא רק בבלוז, אלא בכל סגנון מוזיקלי שלא מושמע תדיר בגלגל"צ או ברדיו ושלא קוראים עליו בעיתון ושיותר מכך, אין כמעט הרכבים פעילים של הסגנון שמופעים בטלוויזיה. ובכל זאת יש לא מעט אוהדים של סגנונות שכאלו, בלוז, ואחרים שסובלים מחוסר תשומת לב תקשורתית מצד אחד, ומצד שני יש אנשים שאמורים לצרוך סגנונות אלו בכל חברה בעיקר מערבית.

כשלב שני אני רוצה להסביר דבר פשוט שאולי לא ברור לאנשים באופן טיבעי אבל הוא נכון, מוזיקת הבלוז, היא מוזיקה שקיימת במינונים שונים בסגנונות אחרים. למעשה אלמלא מוזיקת הבלוז היתה נוצרת, לא היה אלביס ולא היה ביטלס, לא היה ג'וני קאש ולא היה ריי צ'ארלס, לא היה צ'ארלי פרקר ולא ג'ון קולטריין, לא היה איגור סטרווינסקי ולא היה ארווין ברלין, ובקיצור, כל המוזיקה של המאה העשרים + המוזיקה בת ימינו לא היו יוצאים אל הפועל בצורה שבה אנחנו מכירים אותם כיום, נקודה. מאפיינים של הבלוז במינונים שונים במוזיקה של המאה העשרים ועד ימינו מצויים בסגנונות השונים, ככל שהזמן חולף, יותר קשה להצביע על המאפיינים הללו, ויותר קשה לחוש בהם משום שהסגנונות משתנים ומתפתחים בכיוונים שונים ומגוונים, אבל משהו נותר. להמשיך לקרוא התחברות לסגנון הבלוז

רון קרטר 2.5.08 בזאפה

זו לא הפעם הראשונה שראיתי את רון קרטר, אך היתה זו הופעה מיוחדת במינה. קרטר נדרש הפעם לחומר שהוא לא רק מההיסטוריה המפורסמת של הג'אז, אלא אף מההיסטוריה האישית של קרטר עצמו, זהו החומר מהימים שקרטר היה חבר בהרכב של מיילס דייויס. במשך השנים דובר רבות על ההרכב הזה של מיילס דייויס, אחד ההרכבים המעניינים והמיתולוגיים ביותר בתולדות הג'אז.  אין ספק שהיו עוד הרבה הרכבים מעולים ואז ויש גם היום, אלא שמעל ההרכב ההוא היתה את אותה הילה נוצצת שהפכה אותו לאגדי בספרות הג'אז.

לאחר כמה שנים ההרכב התפרק כאשר מיילס דייויס עצמו החל לפנות לכיוון הפיוז'ן, אותו סגנון שהוא די הגה וחזה. החזרה של קרטר היא לימים אלו, לפני למעלה מארבעים שנים, ולצורך העניין קרטר משתמש ברביעייה במקום חמישייה, וללא כלי נשיפה, לעומת שני כלי הנשיפה שהיו בהרכב של מיילס דייויס. אבל פחות משזה עניין שזה מיילס דייויס זה עניין שזה רון קרטר. צריך לברך על הגעתו של מורלס, הפרקושוניסט. מורלס מוסיף הרבה צבע ולמרות שהוא לא השתתף בהקלטת האלבום Dear Miles שהקליט קרטר לפני כשנתיים, נראה שהתוספת שלו לפחות בהופעה חיה היא חיוניות עצומה שהופכת את ההופעה החיה למשהו מלבלב. להמשיך לקרוא רון קרטר 2.5.08 בזאפה