קטגוריה: כללי

קראתי ב-NRG את הכתבה של רון מיברג שם יש קישור לשיר החדש של הנשרים ומה שמצחיק זה שהנשרים בחרו בפתיחה כל כך מזרח-תיכונית. מאחר וכפי שכבר ציינתי בעבר אנחנו מצויים בתקופה אקזוטית ועל כן בצדק וברוח התקופה אפשר לראות את השימוש הזה מצד אמנים רבים של מוזיקה מזרחית. דבר נוסף הוא כמובן הספייס הרב שיש במוזיקה הזאת וההתחברות של אמני ג'אז חופשי לצלילים הרומנטיים שנשמעים כל כך אקזוטיים לאוזן המערבית, בעיקר כשהם מנוגנים עם הרבה ספייס.

המוזיקה המזרחית הרומנטית הזו תופסת תאוצה בשנים האחרונות גם בנישות המתקדמות ביותר של המוזיקה, אפילו מלחינים כמו תיאודוראקיס לא הביאו לכזו השפעה של מוזיקה מזרח תיכונית כמו שהתקופה האקזוטית של ימינו עושה באופן טיבעי. אולי בגלל שתיאודורקיס למעשה מנגן מוזיקה בהשפעה אירופאית רבה, המוזיקה שלו נותרה פחות משפיעה ולא מחלחלת באותה עוצמה כמו שהמוזיקה מחלחלת באמצעות הספייס והאקזוטיקה הכל כך חשובים היום לאמנים. לאמנים ישראלים כמו גם בכלל לאמנים מזרח תיכוניים זוהי הזדמנות לא רעה דווקא ברמות המתקדמות לחפש את הכיוונים הללו. להמשיך לקרוא הנשרים התחילו לנגן מוזיקה מזרחית!

לאחר המאורעות סביב כלבוטק והמנכ"ל המפוטר פרנק, אפשר לראות כתבה די הזויה. ולמה אני אומר הזויה? משום שהכותב מצא שהחלה תרבות שיסוי בישראל שתחילתה "בעיקר באנטרנט". ככל הנראה יש לכותב הגדרה ייחודית ל"תרבות שיסוי", שככל הנראה כשכתב את הכתבה שלו דילג עליה. מה שקורה כאן הוא מקרה שבו טכנולוגיה ישנה שעדיין יש בה כוח מסויים עם אנשים מיושנים שעדיין חושבים שיש זכויות ששמורות להם ולא לאחרים, מוצאת את עצמה נבוכה מול טכנולוגיה צעירה, רעננה, חדשנית, אנטיליגנטית ובלתי מסואבת.

דווקא היום כאשר אפשר לראות שגוגל שמובילים מהלך של בדיקת איכות דפי האנטרנט באופן המקיף ביותר הקיים, ודפי האנטרנט נוצרים במהירות רבה יותר מאשר במדיה הישנה והמסורבלת, אז חברת גוגל לקחה טייקון עתיר כוחות כמו העיתון וושינגטון פוסט, והעניקה לאתר שלו בכימות האיכותי שלה את הדרגה 3 מתוך 10. מה זה אומר? לבלוג שלי יש גם 3 מתוך 10. ויש בלוגים שמגיעים ליותר כמובן. הסיבה להורדת אתר הוושינגטון-פוסט בדירוג גוגל בצורה שכזו היא שוושינגטון פוסט למעשה נענש על כך שאינו עומד בקריטריונים ראויים בעיני גוגל. מיותר לציין שוושינגטון-פוסט הוא אחד העיתונים החזקים והאיכותיים בעולם, והנה בדירוג האיכות שגוגל קבעה לו הוא ברמת חשיבות זהה לבלוג שלי. להמשיך לקרוא אל תזלזלו בבלוגים

לפני שמתענגים על ההכרה בבלוגרים חשוב להתייחס קצת לנושא הראשי של הכתבה והיא זכויות חופש הפרט הנפגעות תדיר לאור הטכנולוגיות בעולם כולו ובישראל אף יותר. הכתבה הזו ב-Y-Net מראה לחימה של פוליטיקאים כריבלין ואגודות זכויות אזרח נגד "האח הגדול". יש משהו שדומה מאוד בין משטרי מחשבות לבין הרעיון שבו כל אדם מאבד את פרטיותו. מצד שני, חשוב להבין שככל שהטכנולוגיה תתקדם כן תפגע פרטיותו של האדם יותר. מה שפעם היה נדרש תחקירים קשים של בלשים היום אפשר למצוא עליו נתונים רבים באמצעות גישה פשוטה לבסיסי נתונים של חברות גדולות. אפשר לדעת לפי הסלולרי, חשבון הבנק, האזנות סתר ודברים שכאלו דברים רבים על אדם. לא רחוק היום שיהיו מצלמות שמתעדות נון-סטופ את דרכיו של כל אדם. אחד הכיוונים לריסון התופעה צריך להיות בריסון כוחם של בעלי הגישה לנתונים. בישראל אני בספק אם זה יעשה, שהרי בישראל אנשים מנצלים באופן חופשי מידע המגיע אליהם מעבודתם לצרכיהם. חוק עם ענישה כבידה נגד שימוש בנתונים שכאלו הוא נדרש מאוד.

השאלה עד כמה מנתונים אלו יגיעו לידי בעלי השררה היא שאלה אקוטית מאוד. ככל שיותר כוח יגיע למספר יותר מצומצם של אנשים, התרבות האנושית תדרדר יותר ויותר. הביזור העצום שמביאות הטכנולוגיות המודרניות, והאקזוטיקה הנילווית, מביאים מצד שני גם לבעיות. כמו שהאינסוף קרוב למינוס אינסוף, ככה גם הביזור האולטימטיבי קרוב מאוד למשטרת מחשבות שבה איש אחד או קבוצה של אנשים יהיו בעלי שליטה על מידע רב מאוד ואינטימי מאוד. דברים אלו כבר קיימים בידי השב"כ ומערכת המשפט וכוחות שכאלו המצרים צעדיהם של פוליטיקאים, ולעיתים סוחטים מפוליטיקאים שינוי דרך. עם הפיכת כל זאת למורחב יותר באמצעות הטכנולוגיות החדשות, עד כדי שכל אדם ואדם יהיה נתון בכל רגע ורגע למרות השלטונות, הרי שהביזור והאקזוטיות מצטמצמים למשהו שקרוב מאוד לאפס. הרי בסופו של דבר יהיה מישהו שיקבע מה נכון לעשות וראוי לתגמול, ומה לא נכון וראוי לעונש וזאת בלי קשר לחוק. להמשיך לקרוא משרד התקשורת עתיד להכיר בבלוגרים כעיתונאים

העיתון המקוון Y-Net מדווח על פיטורי אורן פרנק בידי אילן שילוח שפיטר רטרואקטיבית אף את בת זוגו (!!!) ממשרות מנכ"ל נחשקות באחד ממשרדי הפרסום הגדולים כתוצאה מביקורת בבלוג שלו שפגעה באחד הלקוחות של החברה עצמה. ע"פ הכתבה הוא ככל הנראה לא אהב את ההתקפה על כולבוטק ועל רפי גינת, והחליט ללחוץ על מקאן-אריקסון לגרום לפיטוריהם הן של פרנק כמו גם בת זוגו של שילוח בעוון ביקורת בלוגרית על חברות גדולות. דברים כגון אלו, בעלי אנטרסים שלא אכפת להם מאיכות אלא מכסף בלבד ומוכנים לרמות את כל העולם ואישתו, אופייניים גם במוזיקה. אנחנו רואים עד כמה לייבלים מושחתים בעולם כולו מכתיבים מוזיקה רדודה כאילו היתה פסגות ואילו המוזיקה בעלת סממני האיכות תמיד נדחקת. ומדוע זה קורה?

העניין הוא הנושא הכספי. צריך להבין שאין דבר כזה אמן איכותי ועשיר (עשיר במובן שיוסבר בהמשך), למעט מקרים נדירים. למעשה מי שעשיר בכל התחומים התפקוד שלו יורד במיוחד בפאן היצירתי. מוצרט היה עני. באך חי חיים לא קלים. זה נכון שיש אמנים שמשתייכים לחלקים העשירים כספית של החברה שמצליחים לעיתים, זה נובע בגלל שיש להם חסכים אחרים, הם סובלים במובנים אחרים ומכאן מגיעה היצירתיות. יצירתיות שמגיעה ממישהו שמאותגר, אמן או מדען שרוצים למצוא מחוזות חדשים, גם אם הם עשירים אם יחיו אורח חיים עשיר ומפונק הרי שלא יגיעו לדבר. אם יסתגרו בעבודה קשה ומאומצת תחת רעב להישגים ייתכן ויגיעו אליהם. אם ילכו לספא ולפדיקור מניקור במקום לעבוד קשה ולחקור לעומק לא ייצא מזה שום דבר משמעותי. להמשיך לקרוא משרדי פרסום וביקורת

בעת שתכננתי את הבלוג שלי באנגלית שקלתי מספר כיוונים. לבסוף החלטתי לעשות בלוג של ביקורות על אלבומים בעיקר בנושא בלוז, ג'אז ורוק, אלבומים היסטוריים לצד חדשים יותר, כהתחלה. לאחר זמן מה תכננתי לפתח כיוונים נוספים, ברגע שבבלוג יהיו מספיק ביקורות. אלא שאחד הדברים שרציתי לעשות היה מתן ציונים לכל אלבום. ולשם כך חקרתי מעט מערכות של מתן ציונים בתחומים שונים לפני שהחלטתי על המערכת שבה אני אשתמש. נכון לעכשיו, החלטתי עדיין לא לפרסם את הציונים שאני נותן לכל אלבום ואלבום, מהטעם שעד שלא יהיו שם לפחות 100-200 אלבומים או משהו כזה, אין שום ערך למתן ציונים כי מתן הציונים הוא מטיבו ערך השוואתי ולא ערך מוחלט כלומר, למתן הציונים יש ערך כאשר יש הרבה אלבומים שלהם ניתנים הציונים, לאלבום בודד שנניח יקבל ציון כלשהו אין לכך משמעות רבה. מאחורי הקלעים כמובן שאני ממשיך במה שרציתי וזה יפורסם מאוחר יותר, אבל הסיבה שבגינה אני מלאה את הקורא עד כה היא התהליך של חקירת מערכות מתן הציונים. הגעתי למספר ממצאים.

המערכות למתן ציונים הן שונות ורבות כל כך שכמעט ואין שום תאוריה מסודרת שממומשת. בדר"כ המערכות מתעוותות אם אין איזשהו סטנדרט שנקבע מראש. בישראל למשל מערכת הציונים התעוותה במשך השנים מהסיבה שפסיכולוגית אנשים רוצים לראות ציונים גבוהים וקשה להם להשלים עם ציונים נמוכים. ואז המציאו את הבונוס בשביל להרגיע את האנשים, בונוס שבאמצעותו אפשר לעבור את הממוצע של 100/100 כשמקבלים 25 נקודות בונוס על 5 יחידות מה שמגדיל את הממוצע בצורה משמעותית. כמובן שזוהי שיטה שמטרתה היחידה לדחוף תלמידים ללמוד 5 יחידות ממקצועות מסויימים שבהם זה אפשרי, מה שיעניק להם את הבונוס, שיטה שרוצה לגרום לתלמידים לנסות להתמקצע בנושאים מסויימים על כל היתרונות והחסרונות שבזה. מהסיבה הזאת שיטת הציונים היא אמנם גורם שמושך תלמידים ללכת ולהעמיק בתחומים מסויימים, דבר שהוא בהחלט חיובי, אך מצד שני היא מאפשרת לתלמידים לזלזל במקצועות אחרים.

להמשיך לקרוא ביקורות וציונים