החלק החמישי של הסדרה. לחלק הרביעי לחץ כאן. אחת הבעיות העיקריות בפילוסופיה, ושמאוד מתקשרת לנושא של מבקרי הג'אז, היא הנושא והדיונים סביב מונח הבחירה. ראשית, פילוסופים שונים שאלו את עצמם מהי בחירה ופעמים רבות במהלך הנסיונות לתאר את מונח הבחירה, הם השתמשו במונחים שונים, כלומר מונח הבחירה אצל פילוסוף אחד עשוי מאוד להיות שונה מאצל אחר. במתמטיקה למשל רעיון הבחירה הוא יסודי ובסיסי. אבל גם במתמטיקה הוא לא מוגדר.
במוזיקה ובאמנות בכלל כמובן ששאלת הבחירה משפיעה רבות על התפיסה כמו למעשה כל נושא אחר. למשל, טעם שהוא מאפיין חשוב באמנות כרוך בבחירה מסויימת. אם מישהו מעדיף דבר מסויים על פני אחר, או אם מישהו שייך לתרבות מסויימת הוא מבצע בחירות הן בעת שהוא צורך אמנות והן בעת שהוא מבצע אותה.
אם חוזרים לבעיית הבחירה הבסיסית אפשר להסתכל למשל על האפשרות הבאה להגדרת הבחירה והדוגמא היא כזאת: אמא נותנת לילד שלה 50 ש"ח ושולחת אותו לירקן עם ההנחיות הבאות:
1. אם קילו עגבניות עולה 10 ש"ח ומטה, להביא 3 ק"ג ובשאר הכסף להביא מלפפונים.
2. אם קילו עגבניות עולה בין 10 ל 15 ש"ח להביא 2.5 קילו עגבניות ובשאר מלפפונים.
3. אם קילו עגבניות עולה 15 ש"ח או יותר לקנות מלפפונים ב 10 ש"ח ולהביא בשאר עגבניות.
במקרה הזה נשאלת השאלה האם מה שהילד יעשה כאשר יגיע לירקן הוא ההגדרה של מושג הבחירה, והאם ההנחיות שהאמא נתנה עונות על מושג הבחירה. לפני שהילד קיבל את ההנחיות מהאמא, הוא לא ידע שהוא הולך לבחור. מהלך קבלת ההנחיות מהאמא עשוי להיות לא שונה בכלל מקבלת החלטה במוח האדם, כלומר פעולת חישוב על פי אלגוריתם נתון מראש. הרעיון של הגדרת הבחירה בצורה שכזאת בעצם מרמז שהאדם הוא מכונה בדומה נניח למחשב, שמממש אלגוריתם נתון מראש מסויים לבחירה. ואז נשאל, כיצד בוחר האדם באיזה אלגוריתם להשתמש? האם יש אלגוריתם כללי של בחירה שבוחר ששולט על כל האלגוריתמים האחרים ובוחר מהם?
במידה והתשובות לכל השאלות חיוביות, נשאלת השאלה מהי אמנות בכלל, מהי למשל יצירה? אם יצירה נובעת מקבלת החלטות נתונות מראש בסדר מסויים על פי אלגוריתם מסויים הרי היא אינה שונה מכל קבלת החלטות אחרת. כתיבה של יצירה מוזיקלית מורכבת אינה שונה במהות מאשר הליכה לשרותים למשל. ישנו אלגוריתם מסויים אחד ששולט על הכל ומשם מתקבלות ההחלטות. וכיצד מעוצב האלגוריתם הזה?
ידוע שבחירות של אנשים עשויות להיות מושפעות ולהשתנות. אמן מסויים עשוי בשלב מסויים לפנות לדרך שונה מהדרך שנהג לפני כן. מאחר והגענו למסקנה תחת ההנחות הקודמות שמה שמשתנה זה האלגוריתם, הרי שמתקבל המצב שיש אוסף של אלגוריתמים אנושיים שמתוכם אנשים מעצבים ומשנים את האלגוריתם האישי. מבקרים באופן כללי הרצון שלהם הוא לחוות דעה על האלגוריתם הזה. נוצר מצב שמבקר מוזיקה, יש לו אלגוריתם שעיצב לעצמו מתוך האלגוריתמים האנושיים הקיימים, והאלגוריתם הזה גוזר את חוות הדעת שלו לגבי הנושא.
במצב שכזה, הרי אין תכלית אוניברסלית לביקורת. המבקר כבן אנוש מעצב את האלגוריתם שלו בין השאר על פי אנטרסים אישיים. האנטרסים האישיים למעשה כלולים בתוך האלגוריתם ברמה כזאת או אחרת. למעשה, ככל שהחיים האישיים של האדם כרוכים בתוך נושא הביקורת שלו, סביר מאוד שהאלגוריתם שלו יכלול רמות הרבה יותר גדולות של אנטרס אישי מאשר מבקר שמצוי מחוץ למסגרת הזו בחייו האישיים. כמובן שזה גם תלוי ברמת המודעות שלו להפרדה בין אנטרסים לבין ביקורת, אבל ממילא העיסוק שלו מעצב את האלגוריתם והתפיסה שלו ברמות שלעיתים הוא אינו מודע להם.
ובכל זאת אנחנו רואים שכל הנושא של הקיום, ומכל בחינה שבוחנים אותו, כן מוביל למשהו. המשחק של האדם בתוך החברה מוביל אותו לדברים מסויימים. החברה מעודדת את האדם להיות חיוני עבורה ולסייע בסיפוק צרכים של פרטים בחברה שלעיתים אינו קשור אליהם באופן אישי. מבנה החברה האנושית או החברות האנושיות השונות, כמו גם מבנה של חברות של בעלי חיים קובעים את ההשראה. הסוואנה למשל היא דוגמא טובה.
הסוואנה מלאה בטורפים. הברדלס למשל הוא חיה וירטואוזית בציד שלה. הברדלס מגיע למהירות גבוהה באופן יוצא דופן, באמצעותה הוא ובאמצעות כלי הנשק המשופצרים שלו, טפרים וניבים הוא יכול להשיג לו ציד. הברדלס חיה מוגבלת מאוד משום שהוירטואוזיות שלו מטעה אותו ונותנת לו תחושה מזוייפת של עוצמה. הברדלס אינו מצליח לשמור פעמים רבות על הציד שלו. רעיון הוירטואוזיות והיכולת לחיות לבד מחוץ לחברה יכול להציל ברדלס אם הוא מספיק מהיר אבל כאוכלוסיה הברדלסים הם אוכלוסיה חלשה שאינה מתקדמת לשום מקום.
כלבי הבר של הסוואנה הרבה יותר מפותחים חברתית ועל כן יכולת ההשרדות שלהם גבוהה יותר. הם מודעים יותר למושגים כמו טריטוריה ומתרבים בקצב טוב יותר מאשר הברדלס. בהתפתחות לאורך זמן סביר מאוד להניח שהם היו יכולים למול אתגרים שהיו מוצבים להם להגיע להישגים טובים יותר. הלאופרד בדומה לברדלס הוא חיה בודדת. גם הלאופרד אינו מודע לצורך בטריטוריה, ונדחק לעצים. אלא שהלאופרד אינו בונה על כוח ואינו בונה על וירטואוזיות בלבד, הוא בונה על יכולת להגיח ולהפתיע את הקורבן שלו כמו גם חושים מפותחים. הלאופרד חיה הרבה יותר תבונית מהברדלס.
ההצלחה של הצבוע והאריה בנויה על בסיס של וירטואוזיות וחברתיות גם יחד. לצבוע יש נשיכה חזקה מאוד, בערך פי 2 מזו של האריה. הצבוע מבחינה חברתית הוא חיה חכמה וערמומית מהאריה והחסרונות שלו הן התרבות איטית מידי, והשנאה של האדם כלפיו וההעדפה את האריה והסיוע שהאדם נותן לאריה. בכל מובן אחר הצבוע עליון על האריה. האריה הוא דיקטטור שבנוי על רעיון של השבחה גנטית. בעוד ההשבחה של הברדלס היא על בסיס מהירות בחברה של האריה ההשבחה היא על בסיס של כוח.
אריה מנצח הורג את הכפירים של קודמו ולוקח את השטח תחת בעלותו. למרות זאת, אין שום הוכחה בידי האריה שעצם הניצחון שלו על קודמו אומר שהכפירים שלו יהיו חזקים משל קודמו, אבל באופן כללי זה הכיוון של האריה. האריה אינו יכול להתקדם במיוחד מאחר והמבנה הדיקטטורי הפאשיסטי והקיצוני של החברה שלו פוסל יכולת התקדמות כלשהי, אם כי הוא מצליח לדכא את בעלי החיים האחרים בסוואנה. הסוואנה היא דוגמא לבחירות גרועות של הטורפים שם, כל הטורפים שם הם למעשה חיות חסרות תועלת מבחינת התקדמות.
ההשראה הגרועה בסוואנה מביאה לכך שהטורפים שם חיים במבנים חברתיים לא נכונים בכל הקשור להתקדמות ומאחר והטורפים מכתיבים לשאר הסוואנה למעשה אין בה בעלי חיים איכותיים. אין פלא שבעלי החיים המתקדמים ביותר הם הקופים. הגורילה, האורנג אוטנג, השימפנזה והבבון בעלי חיים הרבה יותר איכותיים מהטורפים ולכן הם יכולים להתקדם אלמלא טורף העל, האדם, היה מפריע.
בים היכן שהאדם רחוק משליטה ההשראה הביאה לחברות מאוד מענינות של דולפינים. הקטלן למשל הוא דולפין טורף גדול מימדים ובעל עוצמה ופוטנציאל, שהבעייה הגדולה שלו היא המחשבה שבאמצעות כוח פיזי בלבד אפשר להתקדם. הדולפינים המצויים על כן עולים עליו בכל פרמטר איכותי, עצם זה שהם לא מספיק חזקים פיזית בשביל להתגבר על כל אויב מצד אחד, ומצד שני כחברים במשפחה מתקדמת של בעלי חיים, יש להם חברה מפותחת שמעניקה להם השראה פנימית טובה, הדולפינים הם בעלי החיים בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר בים.
מבנה החברות האנושיות גם הוא מתאפיין בצורך לקבל השראה טובה. למעשה, הכוח של החברה האנושית הוא בזה שהיא גורמת לפרטים שלה לבצע פעולות שטובות לכלל, דבר שרק הדולפינים הצליחו להבין מלבד האדם. אבל יש חברות אנושיות שונות ולא כולן נוהגות לפי הכלל הזה. המבקר הטוב הוא זה שבעצם הביקורת שלו דורש ממושאי הביקורת ליצר את ההשראה הנדרשת בשביל קידום החברה. במקרה של הג'אז, מבקר ג'אז טוב הוא זה שידרוש, ופה נדרש שלמבקר הזה יהיה אלגוריתם שיאפשר לו לזהות דברים משמעותיים והשראה גבוהה ולהפריד ביניהם לבין דברים של השראה נמוכה.
מבקר ג'אז טוב ידע לתאר מצב שבו ההשראה מובילה את החברה הג'אזית להשראה נמוכה כמו זו של הברדלס למשל, השראה של וירטואוזיות המהירות והמנעות מהתייחסות לנושאים חשובים כמו שמירה על טריטוריה, ולעומת זאת ידע להבחין במצב שבו אמני ג'אז מסויימים מנפקים השראה גבוהה וטובה שגורמת שיפור ותרומה אמיתית לחברת הג'אז.
המשך יבוא…