כשמגיע דור צעיר ומתחילים לחוש בהשפעתו, ישנן כל מיני תגובות למעשיו של אותו דור. ישנם מתנגדים לדור החדש בשל טיעונים שהוא עז יותר, וישנם כאלו שחושבים אחרת, שהדור נרפה מידי. תלוי בדור עצמו. אבל, אחת הבעיות העיקריות היא שכאשר הדור הצעיר מתחיל את ראשית השפעתו, הוא כבר שונה מהדור שלפניו, הן בטכנולוגיות שהוא מכיר, הן בערכים שמעצבים את התנהגותו, והן בתשוקות וברצונות שלו.
מוזיקה וריקוד הם מהדברים הראשונים שדור משמיע. זוהי אחת ההשפעות הראשונות שלו, דור צעיר הולך לרקוד הוא צורך מוזיקה. ובמקרים רבים הדור רוצה מוזיקה שתתאים לו ולריקוד שלו. כמובן יש רבים שמשתמשים במוזיקה מדורות קודמים, אבל כאשר מישהו רוצה להכיר את הפולקלור של בני דורו הוא צריך מוזיקה מתאימה, ולשם כך, הוא צריך להבין שהמוזיקה של בני דורו היא אולי האמירה התרבותית הראשונית של הדור שלו. גם כשמגיע דור חדש לאינטרנט, בדיוק כמו במוזיקה, הוא מתחיל לעצב את התרבות באינטרנט מכיוונו.
תהליך של פגיעה בחופש המידע, מירכוז הן ברמה של מדינות, גופים, וכל מי שיכול ותופעות של מידור מידע שעוד ישתכללו ויובילו לאינטרנט אחר ממה שאנחנו מכירים היום, ואנחנו היום רק בתחילתו של תהליך זה, יגרמו לדורות חדשים צורך להציב את עצמם בנפרד על מפת האינטרנט, לא רק במובן של כל דור שצריך סביבה נפרדת באינטרנט גם כיום, אלא במובן בדיוק כמו במוזיקה, לא רק משהו שמתקיים כסביבה אלא משהו שמשדר תרבות.
המשבר הכלכלי קבר את אשליית חופש המידע שתוביל לעולם וירטואלי שישלוט על העולם הרגיל. זה עדיין לא יכול לקרות, משום שלמידע אין שכל, השכל הוא של האנשים, הרובוטים יכולים לקדם את המידע הרב שנצבר בהם אך ורק אם בני אנוש יגלו תגליות שיובילו לשיפור המידע שברובוטים הללו. לכן האינטרנט נותר דרך תקשורת עיקרית, חסכונית וטובה, אבל עדיין לא מרכז בקרה ושליטה על האנושות, כמו שהיתה משמשת בעבר התקשורת המסורתית, רדיו/טלוויזיה/עיתון, כשופר של בעלי הכוח וההשפעה לעצב את העדר.
האינטרנט הוכיח שהתקשורת המסורתית היתה במבנה הישן שלה גרועה, וככל הנראה לאור הירידה בצריכת תקשורת זו למול עלייה באנטרנט שיש בו חופש (עדיין) הוכח כי התקשורת המסורתית אינה יכולה לתת את המענה המקיף והמדוייק שנותן האינטרנט לכל בעייה. התקשורת הממוסדת דווקא ממשיכה ללכת יותר בקיצוניות לכיוון של עיצוב דעת קהל, אכזריות, שטיפת מוח, וכדומה, לפחות בישראל, אבל מצד שני, התוצאות ממשיכות להראות נפילה.
גם תופעת הרייטינג המלאה בעבודה של פרסומאים, ואי דיוקים, גם תופעה זאת מצליחה להעלות באופן זמני את התקשורת הרדיקלית, במחיר שמשלמת החברה, הדרדרות תרבותית ומוסרית שתוצאותיה ניכרות, בעבור מעצבי דעת קהל שלא מצליחים להבין את ההבדל בעשייה בין איכות לבין חוסר איכות, (אבל לשאלה "האם כסף הוא איכותי?" יש להם תשובה!), נשחתה לחלוטין התרבות בישראל, וכיום מי שבעל דעת מבין שאין שום דבר במדיות האחרות כיום שלא ניתן להשיג אותו בצורה מקיפה ואיכותית הרבה יותר, באינטרנט.
גם המידור של האתרים הגדולים ממידע, באמצעות העברת מידע מסוכנות ידיעות ומעיתונאי שטח אך ורק לעיתון היומי המודפס, והשארת ידיעות סוג ב וג" בעיתונים שבאתר האנטרנט המייצג שלהם, לא מביאה לעצירת ההתרחקות של האנשים מהעיתון היומי. ובמפתיע או לא, מה שכן נראה חיוני זהו העיתון של יום שישי. והסיבה היחידה לכך היא… שבעיתון של יום שישי, יש גם פאן איכותי.
איך זה שאיכות מביאה לפופולריות? למעשה, איכות תמיד מובילה לפופולריות. מה שקורה הוא תהליך של השחתה, שנובע מטעם רע, שמוביל בסופו של דבר למחשבה השגויה שמה שמביא פופולריות זה הטמטום. בגלל זה טימטום נמצא בכל מקום בישראל, בכל מערכת, ולעיתים הטמטום שולט לאורך זמן במערכות אלו. מה שמונע את כל הבעיות של דורנו הוא טעם טוב.
כשדור עושה משהו טוב, כבר כשהוא צעיר, הוא מביא לשינוי מרענן. משהו בעניין הזה נשאר צעיר לנצח. אבל כמובן, בשביל לעשות משהו טוב, צריך לדעת איך לפתור את הבעיות של הדור הקודם. וכמו שכתבתי, הבעייה העיקרית של הדורות שמעצבים את המצב שבו אנחנו מצויים כיום, הוא שהטעם ובעיקר של מקבלי ההחלטות, הוא טעם רע.
המסקנה היא שדור שרוצה לעשות אמירה צעירה לנצח, לנגן מוזיקה נפלאה, לשנות את כל הדברים ה"דפוקים" בעולם שאליו הוא גודל ומתפתח, הדור הזה צריך קודם כל לעצב טעם טוב, שונה משטיפת המוח הנלעגת שנעשית על ידי המטומטמים שלפניו, אך יציב ושקול. דור כזה, יוכל לשטוף אל פח הזבל של ההיסטוריה רבים מהדברים המקובעים והמטופשים שיש כיום, וליצור משהו חדש ויפה, ובין השאר, מוזיקה נפלאה.