מר לוויתן

מוזיקה היא ביטוי חברתי ושפה משותפת חברתית. באופן טיבעי, מי שנניח יקשיב למוצארט, מייד יבחין במתיקות של המוזיקה. בדיוק כמו שכל אדם שיאכל סוכר יחוש במתיקות. המוזיקה היא כלי שמאפשר טעמים, צבעים וכל מה שאנחנו חשים בחושים באופן טיבעי, המוזיקה מאפשרת זאת ויתר על כן, המוזיקה גורמת לתגובות פיזיות בגוף המאזין בדומה לתגובות שגירויים אחרים נותנים. למשל, כיווץ הגבינים במוזיקה קרה ומתוקה. מי שיאזין למוזיקה בעלת מאפיינים שכאלו יחוש מייד בהתכווצות של הגבינים שלו. למעשה, ככל שהגבינים שלו יתכווצו ביתר-שאת, כך מי שמכור למוזיקה מהסוג הזה, יאהב אותה יותר. היא תמוסס לו את הלב והוא יתמכר לרגשנות ולרומנטיקה שיש במוזיקה. יתר על כן, הגישה למוזיקה יכולה להיות בדיוק כזאת, בלי קשר למאפיינים המוזיקליים, אלא ביחס להשפעות הפיזיולוגיות.

אבל מוזיקה היא גם תלויית-תרבות במידה מסויימת, על-אף שהיא אוניברסלית. למשל, במוזיקה האירופאית היחס לביט הוא אונרי בלבד, כלומר מאזין ימחא כף בארבעת הביטים. במוזיקה האפריקאית ישנו מימד נוסף, מחיאת הכף היא באוף-ביט, ורקיעת הרגל היא בביט. כלומר, יש לנו כאן שילוב של 2 מימדים שונים ביחס לקצב, ומכאן אפשר להבין מייד מדוע יש יתרון עצום למוזיקה אפריקאית ונגזרותיה כגון ג'אז ביחס לסינקופות. כשיש לך במקביל 2 מימדים שונים שמתייחסים לקצב, וכשהם משתלבים ביחד נוצרים הרבה יותר דברים מעניינים ועמוקים. הסווינג הוא בדיוק החיבור והתקשורת הזאת של המוזיקאים, השילוב של שני המימדים הוא הדינמיקה הייחודית שנוצרת, בעוד הדינמיקה החד מימדית של המוזיקה האירופאית מגבילה את יכולות האמנים לשתף פעולה, התוספת של המימד הנוסף והדינמיקה, מאפשרים הרבה יותר אפשרויות. ואסור לשכוח שבתרבות האמריקאית, האפריקאים-אמריקאים יצרו לכסיקון רחב מאוד על הבסיס הזה ומאוד ייחודי, שאיפשר להם הרבה אפשרויות דינמיות לשיתוף פעולה ואלתור. להמשיך לקרוא מוזיקה ושפה משותפת

החלק השביעי מתייחס למה שנקרא מבקרים מודרנים. לי רוי ג'ונס, לימים אמירי ברקה, הוא דוגמא טובה למבקר מודרני. לעומתו מז מזרוב, הוא מבקר בדיוק מהסוג הלא מודרני. שני מבקרים אלו שותפים בדבר בסיסי אחד, שניהם מגיעים מהחלק התרבותי השחור של אמנות הג'אז, כלומר, שניהם התחברו לפאן התרבותי של מוזיקת הג'אז, של התרבות האפרו-אמריקאית או של השחורים באמריקה. עבור שניהם הג'אז, החלק הבלוזי שלו, השפיעו עליהם עד כי שינו לחלוטין את תפיסת עולמם. ג'ונס, אנטלקטואל אפריקאי-אמריקאי צעיר, התאסלם, הפך לקומוניסט, התגרש מאישתו היהודיה בשביל להתחתן עם שחורה והפך להיות משורר הדור ומנהיג חברתי לוחמני של השחורים בארה"ב. מזרוב, נולד כיהודי כחלק מהגישה של היהודים לאמץ זהות לבנה, ומתוך האזנה לבסי סמית' ולשחורים בשיכון שלו הוא נטש את העולם הלבן ואימץ באופן מוחלט ככל שיכל את התרבות של השחורים, התחתן עם שחורה והיה למוזיקאי ג'אז שחי את החיים של מוזיקאי הג'אז השחורים, בתקופה שבה היה טאבו מוחלט על דברים אלו.

הבעייה העיקרית שהשניים עמדו בפניה היא בעייה תרבותית. שניהם כתבו ספרים לכאורה על הבלוז אבל שהיו למעשה ספרי ג'אז בלבד.ספרו של ברקה Blues People כמו גם ספרו של מזרוב Really The Blues היו סיפרי ג'אז משפיעים למדי שנכתבו בידי אנשים שהיו שייכים לפחות בתפיסה שלהם עצמם, לתרבות השחורה, ולהוויה השחורה באמריקה. האנרגיות של ברקה הגיעו מרצון לענות לכותבים הלבנים שעסקו באנתרופולוגיה ולהוכיח להם שכמה מנקודות הבסיס שהם חושבים לנכונות הן מוטעות או לפחות לא מוכחות. ברקה בעצם שואל מה הופך את התרבות של עם אחד לעליונה על אחר מלבד השליטה הפיזית, ומה הופך את המשקפת שבה צופה עם אחד הבא מתרבות מסוימת, לכזו שיכולה לראות הכול ולהבין הכול בתרבות אחרת? האנרגיות של מזרוב הגיעו מרצון להסביר מדוע התרבות שבה בחר היא עדיפה במובנים רבים על זו שנולד אליה. להמשיך לקרוא מבקרי הג'אז(חלק שמיני)

מדדי איכות באמנות בדר"כ שונים מאשר מדדי איכות בתחומים אחרים. שלושת האלמנטים המאוד נחשבים הם איכות, פריצת דרך והשפעה. במדעים למשל, בניגוד לטכנולוגיה שלעיתים מתבלבלים בין השניים. באמנות ההשפעה היא הכי קלה למדידה. במדעים פריצת הדרך היא הכי קלה למדידה. בטכנולוגיה זוהי האיכות שקלה למדידה. ההסבר לכך הוא שבטכנולוגיה ניתן לחוות את המוצרים ולמדוד את איכותם באמצעים שקשורים בחוויה שלהם בקלות רבה יותר. במדעים, למדוד איכות של עבודה כלשהי זהו סיפור יותר מורכב מאשר בטכנולוגיה, אם כי אפשרי, זאת למרות הקשר האמיץ בין מדע לטכנולוגיה.

במדעים מצד שני יותר קל למדוד פריצת דרך מאשר בטכנולוגיה. כאשר עבודה מסויימת פותחת אופקים חדשים במדע מייד חשים בזה. ההשפעה פחות מורגשת, למרות שלעיתים מבלבלים בין השפעה לבין פריצת דרך, הרי במדעים השפעה כשלעצמה לא ניתנת למדידה עד לרגע שבו מוצאים פריצת דרך. רבים למשל עשויים להיות מושפעים מעבודה מסויימת של מדען מסויים, אבלזה בסופו של דבר נובע מפריצת הדרך של אותו מדען, ורמת ההשפעה פחות מדידה ופחות מעניינת מאשר עצם פריצת הדרך וההשלכות שלה. בטכנולוגיה פריצות דרך עשויות פעמים רבות להתבדות ולהתגלות כבלוף במבחן הזמן, ואילו השפעה בטכנולוגיה היא דבר פחות יציב אפילו מפריצת דרך. להמשיך לקרוא איכות, פריצת דרך והשפעה

אחד הדברים שאני לא אוהב זה שאמנים, ובעיקר מדובר באמנות הבמה, ובעיקר במוזיקאים, מגיעים בהופעה בלתי הולמת. זה די מזכיר לי שיחה שהיתה לי בעבר בנושא. דיברתי עם מישהו ולא משנה מי זה היה לצורך העניין, אודות מוזיקאים. הסברתי לאותו אדם שיש שני צדדים למטבע, צד אחד זה הצד המקצועי והצד השני זה הצד של הסיאוב. למשל נחשוב על עורכי דין. אדם נהיה עורך דין, אבל לפני כן, אם לא התמזל מזלו באופן יוצא דופן הוא עתיד להיות תקופה מסויימת של סטאז' שבה יעבוד תמורת שכר נמוך מאוד אם בכלל. דוגמא נוספת היא במגזר הסיעודי. סטאז' בעבודות שכאלו פעמים רבות הוא ללא שכר כלל. ויש עוד דברים רבים דומים.

וכאן יש את מודל הסיאוב מול מקצוענות. בכל מקצוע ובכל זמן נתון, יש סיאוב שמקורו ברצון של בעלי ותק בתחום לדבוק בעמדות שלהם. כאשר מגיע מישהו חדש, הוא לא יזכה לרמות התנאים והשכר של הותיקים בתחום. לא רק זאת, פעמים רבות הוא ישמש כצמית לעת מצוא בתחום. זהו מאפיין טיבעי של החברה האנושית ברוב התחומים שבהם רמת הסיאוב התחברה עם המקצוענות. במקומות כאלו יש מספר דרגות: הראשונה שאדם הוא חדש בתחום, ואז הוא צפוי לשכר מגוחך. הוא בעצם כמו סטודנט (וראינו את דורסנות המרצים כלפי הסטודנטים בשביתה האחרונה לשם הדוגמא: המרצים שבתו בכל הנוגע לסטודנטים ואפילו לא התחשבו במעט בהם, אבל עדויות אומרות שבכל הקשור למחקר הם לא שבתו!).זהו מודל פשוט ונפוץ שבו הסטודנטים או החדשים משלמים מחיר לפני שיגיעו לשלב השני, שבו יש להם נסיון מסויים והם נחשבים למקצוענים בתחום. השלב השלישי והגבוה ביותר, מגיע כאשר הם משתלבים במערכת הסיאוב שעומדת מאחורי הקלעים של התחום הנדון. אילו היו מרחמים המרצים על הסטודנטים הם היו מפסידים במאבק בדיוק כמו שאם עו"ד ותיקים ירחמו על הסטז'רים הם יפסידו. להמשיך לקרוא דברים מהצד ומוזיקה

לכל חובבי הבלוז באשר הם, תוכנית עדכנית על הבלוז הדרומי. החיבור של הבלוז השורשי מהדלתא של המיסיסיפי בימינו, המוזיקה מגיעה מהקרביים ולא מהראש, לא מוזיקה אינטלקטואלית. האמת, שאני לא כל כך מסכים עם הקביעה הזאת, זה נכון אמנם שאנטלקטואלים בימינו לא מחשיבים את הבלוז השורשי הזה פעמים רבות, אבל הבלוז הזה אינו מנוע הדדית משיח אינטלקטואלים ופעמים רבות הופתעתי לראות אנטלקטואלים מרחבי העולם שכן נמשכים לצד הזה. הסיבה שהמוזיקה לא "עולה לראש" היא בגלל שלא מבינים את כל האלמנטים שלה. האנשים שיצרו את המוזיקה הורישו שיטות פרימיטיביות בלבד בשביל לשמר אותה אבל המוזיקה מלאה במרקם עשיר, וההשראה פעמים רבות היא טובה מאוד.

נילווה לתוכנית התמלול המלא שלה באתר.