מחבר: Mr. Whale

זוהי לא ההופעה הראשונה שכותרתה מצויינות, שמתרחשת בלבונטין 7, ועיקרה שיתוף פעולה בין אמן אורח שמגיע מהניכר לבין טובים מבין אמני הג'אז שלנו. אבל בהופעה הזאת, מה שהיה מיוחד זה רמת שיתוף פעולה יוצאת דופן בין האמנים, שרק בשביל זה היה שווה לבוא ולצפות. הזלטיין הוא פסנתרן יוצא דופן, שהיה גם במצב רוח יוצא דופן במהלך ההופעה ופירגן רבות לשותפיו, הבאסיסט גלעד אברו והמתופף שי זלמן שניהם בערב מצויין. הזלטיין השתמש בהומור וברוח טובה, השיא היה כאשר אמר בין הקטעים :"אני מנגן עם מוזיקאים כאלה נפלאים, שאני לא יכול לחכות שננגן שוב ביחד"!

בכל פעם שיד ימין של הזלטיין ניגשה לצד הימני של הפסנתר וניגנה על הקלידים הגבוהים, היה זה מפגן של עומק, ג'אז במיטבו. מלבד היכולות של הזלטיין להשאר עם יד ימין על הטונים הגבוהים ולהפליא בנגינה עמוקה, הוא הפגין יכולת מצויין בריצה על כל הפסנתר מלמטה למעלה ובחזרה, בסולו פנטסטי ומלא השראה. גלעד אברו תחת השראה זו יצר סולו משלו על הבאס. היה זה הקטע השני של הסט הראשון, רגעי השיא של הערב, כאשר מייד לאחר שהזלטיין סיים את הסולו, יצא אברו לסולו ממש באותה השראה, שהיה הסולו הטוב ביותר של אברו שיצא לי לראות אי פעם. להמשיך לקרוא לבונטין 7, 9.12.2008 דייויד הזלטיין

ביום שלישי, 2 לדצמבר 2008, Al Foster והטריו שלו הופיעו בזאפה הרצליה. המקום היה מלא בחובבי ג'אז שבאו לראות את פוסטר והנגנים שלו, במסגרת הסבב שעורך פוסטר בישראל ושכלל כבר מספר הופעות במספר מועדונים. קצת על אל פוסטר. פוסטר נולד בשנת 44, והשתלב כמתופף כבר בגיל צעיר מאוד בהרכבים מובילים. הוא עבד עם אמנים כמו Illinois Jacket ו Blue Mitchell שבשנות השישים היה אחד המובילים. למעשה, האלבום המשמעותי הראשון שהשתתף בו היה The Things To do של מיצ'ל. היה זה אלבום עם הרבה סול-ג'אז ובלוז, שהיה אחד האלבומים המעניינים של שנת 1969. ממש באותו זמן, מיילס דייויס היה עסוק במהפיכה החדשה שלו.

כזכור, מיילס הוליך מהפיכה של Cool Jazz בשנת 1949, מהפיכה של שילוב מוזיקה מודלית בהארדבופ Kind Of Blue בשנת 1959, ומהפיכת Fusion בשנת 1969. פוסטר מצא כן בעיניו של דייויס, שבאותו הזמן עבד על On The Corner. דייויס השתמש בשירותיהם של לפחות חמישה מתופפים שונים, פוסטר שהיה פחות מבן 20 שנים היה הצעיר שבהם והחל להשתלב, מההארד-בום שממנו הגיע, לכיוון החדש של מיילס. היתה זו התקופה שבה מיילס כבר היה בתוך הפיוז'ן, והאלבומים של התקופה לא זכו להכרה כמו האלבומים שלפניהם. מיילס גם החל להיות בבעייה מעמדית בעולם הג'אז, עקב ביקורת על סגנון הפיוז'ן שהוליך. להמשיך לקרוא אל פוסטר טריו, 2 לדצמבר 2008, זאפה הרצליה