פסטיבל הג'אז אילת 2008 25 באוגוסט, בן ריילי

ההרכב של בן ריילי הציג אולי את האתגר המסקרן של הפסטיבל, לפחות על הנייר, ת'לוניוס מונק, אחד הפסנתרנים הגדולים והחשובים ביותר של הג'אז, איש שופע רעיונות ויצירה, ואביהם של זרמים ורעיונות רבים, כיצד ניתן להציג את מישנתו על הבמה, מבלי שיש פסנתר בהרכב? בן ריילי שהכיר את מונק עצמו וניגן בהרכב שלו תקופה מסויימת, לקח על עצמו אתגר שכזה. 3 סקסופונים, חצוצרה, באס, גיטרה, תופים, ובעצם יש משהו מאוד גדול בנסיון הזה של ריילי.

ג'אז הוא מוזיקה ששוברת קבעונות. אם קונצ'רטו לפסנתר במוזיקה קלאסית בדרך כלל יבצעו באמצעות פסנתר, משום שנכתב עבורו, הרי שבג'אז יש הרבה מקום לאלתור וללימוד טכני שעובר מכלי לכלי. ולמעשה עצם הצלחה של הצגה של מישנה של פסנתרן באמצעות כלים אחרים, מוכיחה את הגדולה של החומר שנכתב בלי תלות בשום כלי נגינה! להמשיך לקרוא פסטיבל הג'אז אילת 2008 25 באוגוסט, בן ריילי

פסטיבל הג'אז אילת 2008 25 באוגוסט, אבשלום בן שלמה

ההתחלה נשמעה מבטיחה, בן-שלמה מדבר על סאן רא ומייד עובר לג'אז פסקולי סרטים כאשר הוא אוחז בחליל ויוצא לדרך שנראתה קסומה. מי היה מאמין שבפסטיבל שבו לא צפוי שום ג'אז פסקולי סרטים, יהיה זה הרכב ישראלי שיעשה זאת? אלא שמהר מאוד נגמר הקטע, שהיה גולת הכותרת הראשונה של הערב, בן שלמה  הסב עצו לסקסופון יחד עםן סקסופוניסט נוסף השניים החלו באופן שיטתי לבצע את מה שבעצם אנחנו רואים פעמים רבות שקורה להרכבים מבוססי בופ שרוצים קצת ללכת למחוזות נוספים: צרחות.

הצרחות יכולות ללכת טוב כשהן משתלבות עם ג'אז פסקולי הסרטים, אבל במקרה של הערב היה נראה שזה לא הולך לשום מקום. בן שלמה הביא רעיון מסויים שהוא והסקסופון השני, חזרו עליו כמוטיב קבוע במהלך ההופעה. מהעבר השני הציגו שני הפסקובים את הסגנון שלהם שהיה שונה מהשילוב של הצרחות החופשיות והמוטיבים של בן שלמה וקרצמר שאיתו, הם הגיעו מהכיוון של הסול-ג'אז/הארד בופ. להמשיך לקרוא פסטיבל הג'אז אילת 2008 25 באוגוסט, אבשלום בן שלמה

פסטיבל הג'אז אילת 2008 25 באוגוסט, קורט אלינג

הסולן הכי דומיננטי של הפסטיבל עשוי להיות קורט אלינג. הווקאליז, סגנון שלא כל כך מוכר הוא חלק בלתי נפרד ממנו. בעוד ההרכב של אלינג הוא בבסיסו הרכב פוסט-בופי, אלינג עצמו הוא אמן כזה שיכול לתת להופעה את הצבע והאווירה שהוא רוצה בזמן שהוא רוצה. מזג האוויר באילת היה מצויין, לא חם מידי, הרבה פחות חם משנה שעברה למשל, ואולי זה מרמז על שנת גשמים מבורכת שקרבה לנו בשנה הבאה.

אבל עד לגשם הראשון, היה זה אלינג שירה ג'אז עם הרכב להפליא. לא משנה כמה וירטואוזים הם חברי ההרכב שלו וכמה הסולואים שלהם מעניינים בפני עצמם, ברגע שאלינג פותח את הפה, הכאריזמה שלו, הסמכותיות שלו, והידע שלו מעבירים את המושכות לידיו. בסיס הסגנון של אלינג הוא מה שנקרא Crooner, משהו שהוא מעין הסבה של טנור אופרה לעולם הג'אז. אלא שאלינג לא מסתפק בכך. הוא מושפע מפרנק סינטרה, שגם הוא הושפע מהקרונינג, סינטרה היה מהראשונים שלא שקעו לתוך הסגנון הקרוני לחלוטין אלא סינטרה חיפש לצאת משם. להמשיך לקרוא פסטיבל הג'אז אילת 2008 25 באוגוסט, קורט אלינג

פסטיבל הג'אז אילת 2008 25 באוגוסט, אבי לייבוביץ' ביג בנד

הצלילים הראשונים של הרכב הביג-בנד של לייבוביץ' הראו את שני האגפים המשתתפים: מצד אחד אגף שנוטה לג'אז-רוק, פיוז'ן, באס, אפקטים סינתיסייזר, גיטרה חשמלית. מצד שני אגף שנוטה לביבופיות, סולואיסטים, סלוצקי טרומבוניסט, תואר חצוצרן, ואלון פרבר, סקסופוניסט. על שני הרצונות הללו ביקש לייבוביץ' לפקח ולאגד בביגבנד, ובעוד זה נראה היה כמשהו שעובד, הרי שלפרקים נתגלו בעיות לא פשוטות.

סולואים מלודיים לצד ביבופיים ומעט צרחות, פיוז'ן, רוק, מזרח תיכוני, ביג בנד, פ'אנקיות. כשחבורת הטרומבונים/חצוצרות החליפו ביטויים מוזיקליים עם חבורת הסקסופונים זה היה ביג בנד. אבל כאשר הסולואים הגיעו מהאגף הפיוז'ני ולאחר מכן הביג בנד היה צריך להכנס בסווינג חזק, פתאום ראו שיש בעייה של דינמיקה, לא אלו נשמעים טוב ולא אלו! ייתכן שזה עניין של סאונד או התרגשות, כמו שאמר לייבוביץ' אבל למאזין היתה זו אכזבה לראות שההרכב הביג בנד הזה נופל על דברים כל כך בסיסיים. להמשיך לקרוא פסטיבל הג'אז אילת 2008 25 באוגוסט, אבי לייבוביץ' ביג בנד

פסטיבל הג'אז אילת 2008 25 באוגוסט, ג'ון פדשוק

היום הראשון של הפסטיבל היה אמור להיות לפי שזירת הומפעים, היום הכי "בופי" של הפסטיבל. כהכנה ל"ריפים" הג'אזים, היה בבוקר "ריפ" הדולפינים מעין הכנה, הדולפינים כמו ג'אז יכולים לצאת לסולואים, או בקבוצה ואפשר תמיד להסב הנאה מלהביט ביצור אינטיליגנטי ומתורבת זה. John Fedchock הוא מוביל הרכב באמצעות טרומבון, ובכלל, רבים ממובילי ההרכבים שהגיעו לפסטיבל אינם שייכים לאגף ה"סולנים" בהרכבים השונים, וכאשר הם כן מובילים אז עם כלי כמו טרומבון שמטיבו משמש בדרך כלל כינור שני או שלישי בג'אז, ולעיתים רחוקות משמש ככלי הסולו הראשי.

מהצד השני, בימינו להינות מהאזנה לכלי מסויים מבצע סולו במובן החוויתי צריך לשים לב לכל הכלים, כי לא אחדולא שניים הם המקרים בימינו שהסולו היפהפה מגיע ממקומות בלתי צפויים. מי שמחפש בפסטיבל למצוא את הסולו המופלא, עקבתי אחרי הסולואים במטרה אולי להכתיר את "הסולו של הפסטיבל". והמבנה של המופע של פדשוק היה פעמים רבות אוסף של סולואים רבים שחלקם בהחלט יכול היה להתחרות. וולט וויסקופף הסקסופוניסט מגיע מהעולם הזה. קשה להחמיץ את ההשפעה שיש על הסגנון שלו מעבודותיהם של צ'ארלי פרקר וכמובן ג'ון קולטריין. להמשיך לקרוא פסטיבל הג'אז אילת 2008 25 באוגוסט, ג'ון פדשוק