בחלק השישי היה דיון בנושא של מי ראוי להיות "מבקר". ומתברר שכל אחד יכול להיות מבקר, ולא רק, אלא שבכל הנושא של ביקורת אין שום הוכחה שמי שבא מבפנים, מהתחום, ייתן ביקורת טובה יותר מבחוץ, וזה נכון גם לאומנות ולכל דבר אחר. אם המלך הוא עירום, לפעמים ילד קטן יהיה זה שיספק את הביקורת הפשוטה הזאת. ואם יש אורח לרגע, הוא רואה כל פגע. אחת הבעיות של מבקרי הג'אז לאורך השנים היא הנושא ההיסטורי. הבעייה הזאת היתה פחות קיימת בקרב מבקרים מוקדמים וככל שהשנים חולפות הבעייה של המבקרים והנסיונות שלהם לצאת ממנה גדלים מצד אחד ומצד שני הם מסתבכים.
יש מספר גישות מרכזיות לגבי השאלה כיצד מבקרים ניגשים לסוגייה, שבהמשך אפשר יהיה לשער מהן, אבל לפני כן צריך להציג את הבעייה עצמה והסתירות שיש בה. הבעייה הראשונה שמבקרי ג'אז נתקלים בה היא הבלוז. לכאורה נראית שאלה פשוטה, כלומר, אם מישהו רוצה לדעת מה מקור הבלוז סביר להניח שהוא צריך לגשת לספרים שקשורים בבלוז, ובמידה ויש קשר כלשהו בין הבלוז לג'אז, הוא בוודאי יוכל לקרוא על כך בספרים של מבקרי ג'אז. אלא שמתברר שיש בספרי הג'אז של כמעט כל מבקר איזכור של אמני בלוז כלשהם. פעמים רבות לא ברורה הסיבה לאזכור של אותם אמנים ספציפיים, ומה זה תורם להבנת הג'אז משום שעבור המבקרים המודרניים הבלוז מהווה בעייה. להמשיך לקרוא מבקרי הג'אז(חלק שביעי)