מר לוויתן

הבלוג שלי חוגג בקרוב את סיום השנה הרביעית שלו, בראשון ביולי, יהיה התאריך הרישמי ליום ההולדת. מאז תחילת הבלוג הבלוג עסק במוזיקה בראש ובראשונה ובאומנות בכלל, וכך גם בימינו, גם אם הפוסטים לאחרונה עוסקים בעיקר במאבקים של אומנות ותרבות במישורים פוליטיים, הרי המטרה היא אותה המטרה. בזמן האחרון הבלוג קצת "ישן" (sleeping), יש פחות פרסומים, פעם היו 15 פרסומים בחודש בשנה האחרונה ירד המספר באופן דרמטי, אך עדיין 400 פוסטים בפחות מארבע שנים (זה הפוסט ה-401 בדיוק), זה כמות שאני די מרוצה ממנה.

ומה קורה כשהבלוג ישן? בעצם, מה קורה כשהלוויתן ישן? "כשהלוויתן ישן" הוא אלבום חדש של עודד גדיר, (*) ואני מאוד שמח שהאלבום הזה בעל שם שכל כך מתאים לבלוג!  הפתעה ומתנה חמודה בשביל הבלוג!!! האלבום "כשהלוויתן ישן" מאוד מיוחד, זהו אלבום הפריחה והלבלוב של גדיר, אלבום שמכיל את תובנה שלו לגבי דברים שהגבילו אותו ומהם הוא יוצא לחופשי. להמשיך לקרוא כשהלוויתן ישן / עודד גדיר While the Whale Was Sleeping

קשה להתעלם מהטכנולוגיות ואמצעי התקשורת והשפעתם כשבאים לנתח את עשור המוזיקה האחרון. למשל, מבחינת אמצעי התקשורת, האינטרנט עשה את הצעד הגדול שלו בעשור הזה. אמנם האנטרנט היה קיים עוד משנת 1993, אבל רק בסוף שנות התשעים הפך להיות משפיע ואמצעי תקשורת המתחרה עם טלוויזיה, רדיו, עיתונים יומיים, קולנוע, וכל אמצעי תקשורת אחר. כיום סביר להניח שאם יעשו סקר במדינות מערביות ומדינות מתפתחות, לגבי השאלה "מה אמצעי התקשורת הכי שמיש", סביר להניח שהאינטרנט יימצא כאמצעי התקשורת שהתקדם הכי הרבה מבין כל סוגי אמצעי התקשורת, ולא רחוק היום שאמצעים מסורתיים שבעבר היו פופולריים וקבעו את סדר היום באופן בלעדי, יהיו לא יותר מאשר עוד אתר באנטרנט מיני רבים, הנילחם על פופולריות במנועי חיפוש.

כבר הדור שגודל היום, ייתכן ולא ידעו מה זה "ידיעות אחרונות" או "מעריב"! ולכשיספרו להם שפעם הדפיסו עיתונים על נייר, זה יהיה מנותק לגמרי מההבנה של הדור הזה, משהו ישן, כמו סוס ועגלה בשבילנו. אמצעי תקשורת מסורתים רבים פונים לאנטרנט ומנסים לחזק את מעמדם, אך נראה כי הפור נפל, ובעתיד התקשורת הישנה תהיה מנת חלקם של קהילות סגורות בלבד אם בכלל, בעוד כל השאר יכנסו לתחרות הגדולה באנטרנט. ההשפעה של האינטרנט והחלשות אמצעי התקשורת המסורתיים גרמו להיחלשות ההשפעה של תעשיית המוזיקה, וזאת עוד לפני שמדברים על הורדות בלתי חוקיות, מפני שקודם כל,  תעשיית המוזיקה כיום אינה קובעת  את הדבר אליו יאזין הציבור, איזה מוזיקה יצרוך הציבור, למי שעדיין נשאר כוח מסויים והשפעה אלו הדיג'ייז במועדונים, מארגני מסיבות וכדומה, אך גם זמנם של האחרונים קצוב, ותעשיית המוזיקה השפעה קטנה וקטנה משנה לשנה. להמשיך לקרוא סיכום העשור במוזיקה 2000-2009

כתבתה של נויה כוכבי אודות מוזיקת אינדי בעכבר העיר, גרמה לי לבדוק את פונקציית העתק-הדבק במחשב מספר פעמים. זה די מסובך להסתכל על מה שכתוב, ולחשוב שההבדל בין המילה "חוזרת" למילה "חודרת" מסתכם בסך הכל באות אחת ויחידה, שאחרי בדיקת העתק-הדבק פשוטה מתבררת מהותה. למזלי הרב, ואולי בזכות עירנותי, הצלחתי למצוא את עצמי במשך הזמן מתבונן במבט מאוד ייחודי על סצנת האינדי בישראל. זו סצנה שלא היה לי בה אינטרס כלשהו מעולם, אבל מאוד אהבתי לראות אותה בגלל דבר אחד, וזה אהבה למוזיקה.

אני לא מדבר על האהבה שלי למוזיקה מאחר והיא שולית, אלא האהבה למוזיקה של האנשים שעשו את ה"אינדי". לא רק המוזיקאים, אלא אותם אנשים שבאו לראות אותם. זהו הדבר הפשוט והאנושי, אהבה. יצירה אנושית בתפיסה שלי צריכה לבוא מאהבה, ואז היא בהשראה הטובה ביותר. וה"אינדי" בישראל זה המקרה הראשון מזה שנים בישראל שמוזיקה נעשית באהבה מהסוג הזה, עם כל הטעויות שנעשות באהבה, השטויות, הרומנטיזציה, מאבקי הכוחות, ושאר ההבלים שאמורים לקרות כשמדובר באהבה. להמשיך לקרוא חוזרת או חודרת סצנת האינדי?