למי שנכח בשנה שעברה בפסטיבל הג'אז של קיסריה, בוודאי היתה התחושה שהוא צופה בעולם הולך ונכחד של מוזיקת סווינג. אמנם היו שם צעירים, אך החבורה המובילה היתה בגילאים מתקדמים למדי. הפסטיבל שעמד בסימן ניו-אורלינס היה מבוסס דווקא על מפגנים של הנגנים השוניםמעין ג'אם סשון שלפרקים הסתדר והתייצב למשהו קולקטיבי יותר,זה אפשר לצפות ביכולות הוירטואוזיות של הנגנים עצמם אבל היה חסר משהו בשביל להרגיש שהמופע מתעלה לשיאים. הפסטיבל השנה, לפחות על פי התוכנית שנראית כרגע נראה שהולך להיות בעל מתכונת שונה ויש לברך על כך שהשנה מנסים משהו טיפה שונה, ויותר מתאים לרוח הזמן. אין ספק שתהיה יותר תחושה של רעננות לצפות באמנים צעירים יחסית שנותנים את המבט בן ימינו על מוזיקת הסווינג, ייתכן ולא נצפה בסולנים בסדר גודל של וורן וואשה שהפליא בשנה שעברה, או אמנים עם נסיון וטכניקה כמו פיצרלי, אבל נזכה לצפות בתוכנית אמנותית יותר מסודרת מאמנים שמצויים בשיא הקריירה שלהם ומקליטים באופן מסודר בלייבלים, ומתפקדים כהרכב לכל דבר.
The Ken Peplowski Quintet שיפתחו ביום הראשון של הפסטיבל הם ההרכב המעניין ביותר מבחינה היסטורית, וזאת בלי לפגוע בהרכבים האחרים, מבין ההרכבים שיגיעו. פפלובסקי בן 49 אבל בעל השגה מוזיקלית יוצאת דופן כפי שאפשר לראות ברפרטואר שלו.בשנת 1987 החלה הקריירה העצמאית שלו עת חתק בלייבל קונקורד, קריירה שנסקה לשיאים. פפלובסקי הציג רעיון מעניין שבו מצד אחד לקח את האב טיפוס של הסווינג כנקודת מוצא, אבל בפורמט שדומה להרכבים הקטנים דוגמת זה של בני גודמן. פפלובסקי ששולט היטב בשלושה גלי נגינה, סקסופון אלט, סקסופון טנור, וקלרינט, לקח את נקודת המוצא הזאת והרחיב אותה לכיוונים רבים, השפעות של בני גודמן, ג'לי רול מורטון, לואיס ארמסטרונג, אדי לאנג, ורעיונות שכאלו לא מנעו ממנו להתמקד אפילו יותר מכך ברעיונות של אמנים כסוני סטיט, צ'ארלי פרקר, דיזי גילספי, למשל, או אורנט קולמן. למרותשנקודת המוצא היא לכאורה הרכב סווינג לחמישיה החומר שבוצע בקונקורד היה בעיקר חומר שחיבר את הסווינג הזה לביבופ ואף לג'אז חופשי! להמשיך לקרוא פסטיבל הג'אז של קיסריה, 2008